פסק-דין בתיק א 25057/05

טענות התובעים

התובעים, עוסקים בעבודות אינסטלציה, מערכות מים וביוב וביצעו לנתבע, על פי הזמנתו מיום 2.4.04, תיקון והחלפה של צנרת המערכת הסולרית של כל הבניין, אביזרים, חיבור דוודים, חציבה במרפסות הדיירים, סגירה וצביעה.

הנתבע נותר חייב בגין עבודה זו סך 4,597 ש"ח נכון ליום ביצוע העבודה, אך שלח המחאה רק על חלק מהסכום, בסך 1,965 ש"ח, אשר לא נפרעה על ידי התובעים, כיוון שהיא מהווה תשלום חלקי בלבד.

לטענת התובעים, סכום החוב בצרוף ריבית והצמדה והוצאות דמי טיפול ומשפטיות, הינו 6,610 ש"ח.

טענות הנתבע

התקשרות הנתבע הייתה עם "בעלי מלאכה פתרונות לנזקי צנרת עבודות אינסטלציה שיפוצים תחזוקה ומסחר" (להלן :" בעלי מלאכה") בהתאם לטופס ההזמנה, הוא נספח א' לכתב התביעה.

הנתבע פנה לחברת הביטוח "איילון", בה היה מבוטח, אשר הפנתה אותו לחברת "ש.ח.ר", כדי שזו תתקן את הנזק בצנרת וזו הפנתה את תובע 2 לביצוע העבודות בבניין.

עם תחילת ביצוע העבודה ולאור הליקויים בצנרת, הוחלט על החלפת חלק גדול יותר מהחלק הפגום בצנרת, שבאחריות תיקונו נשאה ממילא חברת הביטוח "איילון", באמצעות חברת ש.ח.ר.

הוסכם בין הנתבע ותובע 2 על ביצוע העבודה, כאשר בחלק מעלותה נושאת ש.ח.ר, אשר הזמינה את העבודה מתובע 2. בנוסף, הוסכם בין הצדדים  שאת התיקון שאינו באחריות ש.ח.ר. ישלמו הנתבע.

הנתבע עשה כן ושלח לתובע 2 המחאה בסך 1,965 ש"ח ובכך שילם את מלוא חלקו לתובע ואם נותרה יתרה כלשהי לתשלום, על ש.ח.ר. לשאת בה

לטענת הנתבע, תובע 2 לא השלים את עבודתו עד היום ועבודתו נעשתה ברמה נמוכה.

התובע בחר שלא להפקיד את ההמחאה שקיבל ואין כל ממש בתביעתו להוצאות נוספות, כמפורט בכתב התביעה.

דיון

הצדדים חלוקים בשאלה, האם על הנתבע היה לשלם לתובע, את מלוא סכום ההזמנה המפורט בנספח א' לכתב התביעה, בסך 10,500 ש"ח בצירוף מע"מ ומשכך הנתבע נותר חייב את סכום התביעה, או שעל ש.ח.ר היה לשאת ביתרת החוב והנתבע שילם את מלוא חובו לתובע.

אין חולק שהנתבע שילם לתובעים סך של 7,688 ש"ח וכן מסר לתובעים שיק על סך 1,965 ש"ח אשר לא נפרע על ידי התובעים מטעמים השמורים עמם, ולטענתם, מכיוון שההמחאה הינה על חלק מהחוב.

לטענת התובעים, על הנתבע לשלם את מלוא הסכום המצוין בנספח א' לכתב התביעה - טופס הזמנת שירות והתחייבות לתשלום, אשר נוסח ונכתב על ידי "בעלי מלאכה", בסך 10,500 ש"ח בצירוף מע"מ ולטענת הנתבע, הוא שילם את מלוא חובו, ואם נותרה יתרה היא חלה על חברת ש.ח.ר.

לטענת התובעים, "בעלי מלאכה" זהו שם מסחרי של עסק שמנוהל על ידם (עמוד 7 שורה 20 לפרוטוקול), אך הם לא המציאו כל אסמכתא לכך שהם בעלי העסק בשם זה.

ועל אי הבאת ראיה: החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595).

מהראיות והעדויות שהובאו בפני עולה, שהתובעים כלל לא הוכיחו שהם בעלי העסק שהשם המסחרי שלו הוא "בעלי מלאכה".

רק מן הטעם הזה דין התביעה להידחות, מחמת היעדר יריבות.

לטענת התובעים, ההזמנה נשוא תביעה זו הינה הזמנה יזומה של הנתבע, ללא קשר לש.ח.ר, אם כי, על פי עדות של מר יעקב חורי, בעת עשייתה, נציג ש.ח.ר נכח במקום (עמוד 7 שורה 28 ,עמוד 8  שורות 8-5 לפרוטוקול).

מר חורי העיד בפני, שהוא ושותפו הגיעו אל בניין ואל הנתבע באמצעות חברת ש.ח.ר, על מנת  לבצע תיקון בצנרת. בהמשך הוסכם שש.ח.ר. תפצה את הנתבע והתובעים יבצעו עבודה אחרת, שאינה  קשורה לעבודה שעל ש.ח.ר היה לבצע ואף לא היה לה אישור לביצועה (עמוד 8 שורות 12-9 לפרוטוקול).