פסק-דין בתיק א 24731/01

בפני תובענה אשר בבסיסה הוגש שטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ (להלן: "השטר").

כנגד ביצוע זה של השטר, הוגשה התנגדות אשר בסופו של דבר נתקבלה. ניתנה רשות להתגונן ומשכך, עברה הפרשה להתדיין  לפסי תביעה רגילים לכל עניין ודבר.

1.         רקע

            התובע הינו קבלן רשום לעבודות בניין ושיפוצים (להלן: "התובע").

התובע הוזמן על ידי הנתבעת ובעלה (להלן: "הנתבעת") (להלן: "בעלה של הנתבעת")   למטרת ביצוע עבודות שיפוץ בדירת השניים הנמצאת ברחוב אפק 8 בגבעתיים (להלן: "הדירה").

ביום 28.4.99 ערכו הצדדים הסכם בו פורטו בין היתר העבודות אותן על התובע לבצע בדירה, כשבצידה של כל עבודה צוינה עלותה לפי דולר ארה"ב.

כפועל יוצא של ההסכם, ולמען הבטחת התשלום עבור ביצוע העבודות, ניתן לתובע על ידי הנתבעת שטר ביטחון על סך 100,000 ש"ח (להלן: "השטר") למועד עתידי, הוא ביום 31.8.99.

עם חלוף הזמן נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות בעניין העבודות שבוצעו בדירה: הן באשר לעבודות שטרם בוצעו, הן באשר לטיבן של העבודות שכבר בוצעו והן באשר לתמורה המגיעה בגין כל אלה.

על רקע חילוקי דעות אלו, פנה התובע ללשכת ההוצל"פ, והגיש את השטר שניתן לו על ידי הנתבעת בכוונה לממשו ולהיפרע ממנו כנגד התמורה אותה (לטענתו) חבה לו הנתבעת.

בעקבות פעולה זו של התובע, הגישה הנתבעת בקשת התנגדות לביצוע השטר, בקשתה נתקבלה כאמור וניתנה לה רשות להתגונן.

ביום 1.4.03 נערך בפני דיון לאחר שהוגשו בתיק תצהירי עדות ראשית מטעמם של הצדדים.

בדיון זה נתנו הצדדים את הסכמתם הדיונית לפיה ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש  אשר יחווה דעתו למצבה של דירת הנתבעת על ליקוייה וחוסריה בעקבות השיפוץ. (להלן: "מומחה ביהמ"ש").

עוד הסכימו הצדדים, כי הכרעתו  של המומחה תחייבם בכל דבר ועניין, ובאם יקבע המומחה בחוות דעתו, כי קיימת חובה על אחד מהצדדים לשלם סכום כלשהו, הוא ישולם על ידי הצדדים האחד למשנהו והכול בהתאם לחוות הדעת (עמוד 5 לפרוטוקול) .

בהחלטתי למינוי המומחה קבעתי, כי המומחה  יבדוק את הדירה על סמך טענות הצדדים כמפורט בכתבי הטענות, אשר תוצגנה בפניו, ובלאו הכי יבדוק, באם קיימים פגמים, אי התאמות, חוסרים או ליקויים בשיפוץ שבוצע על ידי התובע.

בנוסף על המומחה לבדוק אלו תיקונים ניתנים לתיקון ואלו לא, ומה שוויו של כל תיקון, בין שיש לבצעו באמצעות התובע ובין שיש לבצעו באמצעות קבלן אחר, ובכל מקרה יעריך המומחה בחוות דעתו את שוויים הכספי הכולל של כל הליקויים והחוסרים, ובהתאם לכך ישלמו הצדדים האחד למשנהו (להלן: "חוות הדעת").

ביום 28.1.03 הוגשה חוות הדעת כאמור, לפיה נותר סכום לתשלום לתובע העומד על סך של 35,712.7 $ כולל מע"מ, כשמסכום זה תקוזזנה המקדמות שכבר שולמו לתובע על החשבון על ידי הנתבעת. 

חוות הדעת שמה קץ למרבית המחלוקות, והותירה במחלוקת אך ורק את גובה הסכום אותו יש לקזז מהסכום שנקבע בחווות הדעת. לפיכך נקבע התיק לדיון הוכחות, והצדדים נתבקשו להגיש, תצהירי עדות ראשית נוספים, אולם הפעם אלו הוגבלו אך ורק לסוגיה זו שבמחלוקת (להלן: "התצהירים הנוספים").

לאור האמור, הסכמת הצדדים ולנוכח חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, מתייתר הדיון באשר למכלול המחלוקות, אשר קדמו  לה,  כמפורט בהחלטתי מיום 30.3.04.

הצדדים בתצהיריהם הנוספים, טוענים לתמורה שונה שניתנה כמקדמה על החשבון מסיבות כאלו ואחרות.