פסק-דין בתיק א 24724/04

התביעה וטענות הצדדים :

1.         מונחת בפני תביעה של התובעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ, (להלן:"התובעת"), כנגד מבוטחה, הנתבע מר ברנס אמיר (להלן:"הנתבע") להשבת תגמולי ביטוח אשר שולמו לו ביום 21/10/02 בסכום כולל של 39,782 ש"ח (להלן:"תגמולי הביטוח").

2.         תגמולי הביטוח שולמו לנתבע בעקבות דיווח על תאונת דרכים מיום 4/7/02 אשר התרחשה בתחנת דלק הסמוכה למצבה בשד' ירושלים בת - ים.  בתאונה זו היו מעורבים רכבו המבוטח של הנתבע, מסוג ב.מ.וו (להלן:"הב.מ.וו"); ורכבו של צד ג' מר עספור (להלן:"עספור"), מסוג וולוו (להלן:"הוולוו").

3.         טענת התובעת להחזר תגמולי הביטוח מבוססת על כך שרק לאחר ששולמו תגמולי הביטוח, נערכה בדיקה יסודית ומקיפה של נסיבות התאונה, בדיקה אשר כללה גביית עדות מעספור והעסקת חוקר פרטי, וממצאי הבדיקה העלו כי התאונה המדווחת לא התרחשה כפי שדווח;  הנזקים הנטענים בב.מ.וו אין מקורם בתאונה זו - ולפיכך תגמולי הביטוח שולמו עקב הטעייה מכוונת ומידע כוזב שנמסר על ידי הנתבע, ויש מקום להורות על השבתם.

4.         הנתבע התגונן בטענה כי התאונה התרחשה בדיוק באותן נסיבות כפי שדווח על ידו; כי בטרם ביצוע תשלום תגמולי הביטוח שלחה התובעת שמאי מטעמה אשר בדק והעריך את הנזק שנגרם בפועל לב.מ.וו, ולפיכך אין לתביעה על מה שתסמוך ודינה להדחות.

הדיונים וההוכחות :

5.         בתיק זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, במהלכן נשמעו העדים  הבאים: מטעם התובעת העידו השמאי מר אברהם לב (להלן:"השמאי לב"); עספור; הגב' עדי בלט, מסלקת תביעות מטעם התובעת (להלן:"הגב' בלט"); החוקר הפרטי מר אייל הדר (להלן:"החוקר").
מטעם הנתבע העידו העדים הבאים: מר ג'רמי בן דסון, שותפו למספרה של הנתבע (להלן:"בן דסון"); מר אבי אזולאי, לקוח של הנתבע אשר היה נוכח ביום התאונה במספרה (להלן:"אזולאי"), מר גדעון רובין, (להלן:"רובין"), מנהל המוסך אוטו סנטר בע"מ (להלן: "המוסך"), בו טופל הב.מ.וו, והנתבע.

6.         לאחר שנשמעו העדויות, ולבקשת בית המשפט, צירף הנתבע את כרטיס המוסך; קבלה מהמוסך; ותדפיס תנועות בחשבונו של הנתבע הנוגע לארועים הרלוונטים.  כמו כן הגישו הצדדים את סיכום טענותיהם בכתב,  ולפיכך יש מקום ליתן פסק דין על סמך החומר שבפניי.

ההכרעה :

7.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהונחו בפני ושמעתי את עדי הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להדחות, להלן נימוקי.

השאלות שבמחלוקת:

8.         למעשה,  על מנת שהתובעת תזכה בתביעתה היה עליה להוכיח מרמה בקבלת תגמולי ביטוח, ו/או דיווח כוזב, כאמור בסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן:"החוק").

9.         עובדתית, היה על התובעת להוכיח כי התאונה לא התרחשה בנסיבות כפי שתוארו על ידי הנתבע וכי הנזק שנגרם לב.מ.וו, בגינו שולמו תגמולי הביטוח, לא נגרם בתאונה האמורה.

10.       משפטית, היה על התובעת להרים את נטל ההוכחה המתחייב במקרה הנדון, הן מעצם היותה התובעת בתיק זה והן לאור העובדה כי הנטל להוכחת קיומו של חריג או סייג להפעלת פוליסת ביטוח תקפה, מקום שהמבוטח הוכיח את "מקרה הביטוח", עובר למבטחת. אמנם אין מדובר ברמת הוכחה מוגברת, ודי בהטיית מאזן ההסתברות לטובת גרסת המבטחת, אולם, כפי שנקבע בע"א 678/86 חסן חניפס נ' סהר חברה לביטוח בע"מ , פד"י מג (4) 177, מקום שמעלה צד טענות המעלות חשד במעורבות בפלילים :

"דין הוא כי איננו יוצא ידי החובה הנדרשת הימנו אלא אם כמות הראיות שהביא יש בה כדי לספק את המצופה ממנו, לפי נסיבותיו של המקרה ולפי מהותן ומידת חומרתן של טענותיו".

ראה בעניין זה גם ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פד"י מ'      (1), 589 ; ת"א (אשדוד) 1979/99 רבינוביץ יעקב נ' כלל חברה לביטוח , תק-של 2002 (2) 48.

            שוכנעתי, כאמור, כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה, לא העובדתיות ולא המשפטיות, אדון בשאלות כסדרן.

נסיבות התאונה :

11.       את עיקר יהבה השליכה התובעת על עדות של עספור ועל הנזק המזערי שנגרם כביכול לרכבו, רכב הוולוו. לטענת עספור נזקו הסתכם בבקלית שבורה ופנס  ימני קדמי, ועל פי עדותו הוא לא גרם לנזק הנראה בב.מ.וו.