פסק-דין בתיק א 24592/04

התובע, יליד 1980, עותר לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 19.8.01.

התביעה היא בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

בכתב ההגנה הודו הנתבעות באירוע ובכיסוי הביטוחי בכפוף לכך שהנוהג נהג בו ברשות, מלא אחר כל הוראות הדין והיה כשיר לנהוג ברכב. בכתב הגנתן, בעיקרו, כפרו הנתבעות בפגיעות הגופניות שנגרמו כנטען לתובע ובשיעור הנזק הנתבע.

להערכת פגימותיו הרפואיות של התובע תוצאת התאונה מונו ד"ר שטרן כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר קורן בתחום האורטופדיה, פרופ' דן מלר בתחום הכירורגיה הפלסטית וד"ר הרינג בתחום הנוירולוגיה.

מטעם התובע העידו אביו מר זוהר ינון והתובע בעצמו. התובע ויתר על עדותם של אישתו ושל מר עורקבי, לגביו נטען כי הוא מעסיקו האחרון, תצהיריהם נמשכו (פרוטוקול מיום 19.3.07). כן הוגשו מסמכים.

מטעם הנתבעות הוגשו מסמכים.

הצדדים ויתרו על חקירת המומחים הרפואיים (פרוטוקול מיום 18.9.06).

עיקרי העובדות שהוכחו כדבעי, והצריכות לענייננו:

1. מגיל העשרה שימש התובע כעוזר לאביו, אינסטלטור עצמאי, בעסקי האינסטלציה, והוכשר לעבודה בתחום ("הכשרה אותה רכשתי משך שנים, מאז היותי בגיל העשרה" עדות התובע בסעיף 36 לתצהירו וכן בסעיף 13 לתצהירו).

2. בתקופה שבין 1.1.99 ועד 1.1.01 שרת התובע בצה"ל (ר' נ/2). לאחר שיחרורו החל לעבוד אצל מר עורקבי צדוק, זאת כעולה מתלושי שכר לחודשים ינואר 2001 ועד יולי 2001 שצורפו לתצהיר התובע. מתלושי השכר עולה כי שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על 3,000 ש"ח נטו.

3. ביום 19.8.01 נפגע התובע בתאונת דרכים עת נהג ברכב המבוטח על ידי הנתבעות.

4. ממקום האירוע פונה התובע באמצעות אמבולנס למרכז הרפואי "קפלן". בדיווח הפינוי על ידי מגן דוד אדום תוארה הפגיעה כ"חבלת ראש + יד רב מערכתי" וצויין שהתובע בהכרה מלאה (נספח א' לתצהיר התובע). התובע הועבר לטיפול במרכז רפואי קפלן, נותח ואושפז עד ליום 20.8.01 (ר' מכתב סיכום מחלה מטעם מרכז רפואי קפלן, צורף לאסופת המסמכים הרפואיים בתצהיר התובע).

5. בתאונה נהרגה חברתו של התובע דאז, אשר ישבה לצידו ברכב (סעיף 3 לתצהיר התובע). התובע הואשם בגרימת מוות ברשלנות, נשפט למאסר לתקופה של שנה, מתוכם ריצה 7 חודשים בפועל (עדות התובע בעמ' 6 לפרוטוקול). כן נשלל רשיון הנהיגה שלו למשך תריסר שנים.

6. התובע ריצה מאסר בפועל תקופה נוספת שנמשכה 7 חודשים בגין נהיגה בזמן פסילה (עדות התובע בעמ' 6 לפרוטוקול).

7. כיום, עובד התובע באינסטלציה עם אביו, בתדירות משתנה "זה יכול להיות פעם בשנה ופעמיים בחודש, תלוי במצבי הרוח", ואביו אינו משלם לו שכר: "אני גר אצלו מספיק לי שהוא מחזיק לי את האשה והילד אני לא צריך שהוא ישלם לי." (עמ' 7 לפרוטוקול). זאת בניגוד לאמירותיו בעדותו כי "מאז התאונה אני לא עובד." (עמ' 6 לפרוטוקול) ובהמשך: "ניסיתי לעבוד מאז התאונה אבל אני לא יכול יש לי יותר מידי בעיות." (עמ' 7 לפרוטוקול).

8. לאחר התאונה נישא התובע והוא אב לילד.

9. התובע הגיש תביעה לנכות כללית במוסד לביטוח לאומי, תביעתו נדחתה בשל אי התייצבות לאבחונים רפואיים. התובע לא הגיש תביעה לדמי אבטלה וביחס לזכאות לגמלת הבטחת הכנסה נקבע כי אינו זכאי לגמלה, למעט בחודשים יולי ואוגוסט 2006 (ר' נ/2).

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם:

התובע, בעיקרי סיכומיו, טוען כי בעקבות התאונה סבל מפגיעה רב מערכתית בעקבותיה נותרה לו נכות גופנית ונפשית, נותח להטרייה של הפצע במצח ואושפז, לאחריה נדרש למעקב נוירולוגי ואורטופדי וכי גם בחלוף חודשים רבים לא הצליח לשוב לאיתנו. התובע טוען כי טופל ע"י פסיכיאטר, אף תרופתית.