פסק-דין בתיק א 2449/98

1.         בפני תביעה להצהרה על בטלות שטר משכנתא ללא הגבלה בסכום, שטר ערבות, ומסמכים נוספים אשר נחתמו על ידי התובעת ובעלה המנוח, יוסף רבינוביץ שנפטר ביום 20/04/95 (להלן: "המנוח"). המסמכים נחתמו כערבות עבור חברת אשד חידוש צמיגים ומוצרי גומי בע"מ (להלן: "החברה"). הקשר של החברה עם התובעים היה בכך שהם השכירו לחברה מבנה לתעשיה בן 3 קומות, הידוע כתת חלקות 1-3, 7-10 בחלקה 175 בגוש 6354, שהיה בבעלותם (להלן: "הנכס"). החברה נותרה חייבת להם סכומי כסף גבוהים בגין דמי שכירות, ועל מנת לסייע לחברה לפרוע להם את חובה, הסכימו התובעת והמנוח למשכן את הנכס לטובת הבנק כביטחון להלוואות שלקחה החברה. לצורך כך חתמו התובעים על שטר משכנתא (להלן: "שטר המשכנתא") ועל מסמכים נוספים.

התובעת מבקשת להצהיר על בטלות המשכנתא ובטלותם של כל יתר המסמכים שנחתמו לאחר מכן, כמפורט בכתב התביעה, בין היתר בשל כפיה, הטעיה, עושק, אי קבלת הסבר, וקנוניה בין הבנק לבין החברה. התובעת טוענת כי הבנק הפר את חובת האמון והגילוי שהבנק, כמוסד בנקאי חב כלפיהם כממשכנים וכערבים על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הבנקאות"), ועל פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים").

2.         בפתח הדברים ייאמר כי אין בפי התובעת טענה של "לא נעשה דבר" (non est factum). התובעת אינה טוענת כי לא ידעה ולא הבינה על מה חתמה, אלא טוענת כי הבנק הפר את חובותיו כלפיה, בין השאר כאשר לא גילה לה עובדות ופרטים מהותיים אשר היו ידועים לו, לגבי מצבה הפיננסי של החברה. התובעת טוענת כי לא היו כל מגעים בינם לבין הבנק בקשר לחתימת המשכנתא, ועל כן אין הוא תקף ויש לבטל את שטר המשכנתא ואת המסמכים אשר נחתמו בעקבותיו. לטענתה, לולא הוחתמו על שטר המשכנתא הם לא היו נדרשים לחתום על אף אחד מן המסמכים המאוחרים יותר.

הראיות שהובאו על ידי הצדדים

3.         מטעם התביעה העידה התובעת לבדה, מאחר ובעלה נפטר עוד ביום 20/04/95. עדות התובעת נגבתה על פי החלטת בית משפט בעדות מוקדמת, על פי תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, הואיל והיא היתה חולה ומאושפזת. מטעם הנתבעים העידו עו"ד יצחק בורובסקי (עה/1, להלן: "בורובסקי"), אשר אישר כי התובעת והמנוח חתמו על שטר המשכנתא בפניו במשרדו, עו"ד אריה שמרת (עה/2) אשר ייצג את הבנק בהליכים שונים אשר ננקטו נגד החברה ונגד ערביה, לרבות התובעת והמנוח, שמאי המקרקעין דניאל שמוקלר (עה/3) שהגיש שמאות לגבי הנכס, ורדה אוסטרובסקי (עה/4) אשר שימשה כפקידה במחלקה העסקית בבנק, אייזן יעקב (עה/5) ושכטר דוד (עה/6), שהעידו מטעם החברה.

דיון

שטר המשכנתא

4.         אין חולק כי ביום 05/10/87 חתמו התובעת והמנוח על שטר המשכנתא. אין גם מחלוקת כי החברה היתה השוכרת היחידה בנכס בתקופה הרלוונטית לחתימה על שטר המשכנתא, והיה לה חוב בגין דמי שכירות. לטענת התובעת, המנוח הסכים להעמיד את הבטחון לחברה, רק בשל אילוץ וכורח של החברה, לאור החשש כי אם לא יעשה כן, החברה תפנה את הנכס מבלי לפרוע חובה, והוא עלול להישאר בפני שוקת שבורה. חשש זה ליווה את התובעת והמנוח לאורך כל הדרך, ולכן הם הסכימו לערוב לחברה.

לטענת התובעת הבנק לא בא עמם במגע, ולא יידע אותם בעובדות שהיו ידועות לו בקשר למצבה של החברה, ולא הסביר להם כראוי את מהות הערבות שהם נותנים לחברה, ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה. התוצאה היא כי התובעת והמנוח משכנו את הנכס שבבעלותם לבנק כדי שהחברה תוכל לקבל אשראי מהבנק, שיאפשר לחברה, בין היתר, להחזיר להם את החוב.

עדותה של התובעת

5.         התובעת, אשר נחקרה בבית החולים בעדות מוקדמת, לא זכרה פרטים רבים, ונתגלו פערים בין תצהירה לבין עדותה. כך למשל התובעת הצהירה אמנם כי הבנק לא מסר לה או למנוח אף נתון עובר לחתימת המשכנתא (סעיף 6 לתצהירה), ואולם מעדותה של התובעת הסתבר כי נסיבות חתימת שטר המשכנתא אינן זכורות לה. היא אינה זוכרת היכן חתמה על שטר המשכנתא (בפרטיכל מיום 16/02/04 עמ' 25 ש' 9 ואילך ובעמ' 26 ש' 1-6), היא אינה זוכרת האם שטר המשכנתא נמסר לידי המנוח ולידיה טרם הגעתם למשרדו של בורובסקי (בפרטיכל מיום 16/02/04 עמ' 27 ש' 19 ואילך ובעמ' 30 ש' 2-6), היא אף איננה זוכרת האם בורובסקי הסביר לה את מהותו של שטר המשכנתא. מאידך היא הודתה כי ייתכן שאכן הוסברו לה הפרטים (בפרטיכל מיום 16/02/04 עמ' 34 ש' 12 ואילך). התובעת העידה כי לא קראה את שטר המשכנתא לפני שחתמה עליו וכי לא זכור לה האם שאלה את בורובסקי שאלות כלשהן (בפרטיכל מיום 16/02/04 עמ' 31 ש' 26 ואילך ובעמ' 32 ש' 1-11):

"ש. למרות שאת הולכת לא בלב קל, כמו שאת אומרת, את לא קוראת לפני שאת חותמת על שטר המשכנתא?

                ת. לא, לא קראתי. ואם אני קוראת- אני מבינה מה אני קוראת?!

                ש. שאלת את בורובסקי שאלות כדי שיסביר לך משהו שלא הבנת.

                ת. אף אחד לא הסביר לי שום דבר.

ש. לא, לא, אני שואל האם את שאלת שאלות על דבר לא מובן כזה או אחר שיסביר לך?

ת. אני לא זוכרת שהייתי אצלו, אז אני אזכור ששאלתי אותו שאלות?! לא זוכרת שהייתי אצלו.

ש. אז את גם לא זוכרת אם שאלת אותו?

ת. לא זוכרת. "

התובעת העידה כי חתמה מרצונה על שטר המשכנתא (בפרטיכל מיום 16/02/04 עמ' 31 ש' 16-19), אם כי לטענתה לא עשתה זאת "בלב שלם":

"ש. כשאת הולכת לחתום על שטר המשכנתא אצל עו"ד בורובסקי את התנגדת למשכנתא, נכון? לא רצית למשכן את הנכס, נכון.

ת. עשיתי את זה לא עם כל הלב ".