פסק-דין בתיק א 24418/07

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 39,922 ש"ח.

בני הזוג מרק ואביטל  ג'ופי (להלן: "התובעים") רכשו דירה בת 5 חדרים בקומה ג' בבניין מגורים ברחוב החומש (כיום בן צבי) 6 בהוד השרון, הידוע כחלקה 8 בגוש 6411 (להלן: "הדירה") ביום 18.07.01 נחתם הסכם מכר לקניית הדירה בין התובעים לבין קירכילי חברה לבניה והשקעות 1990 בע"מ  (להלן: "הנתבעים").

ביום חתימת החוזה הוסכם בנספח התשלומים כי בעבור הדירה ישולם סכום של 965,580ש"ח כולל מע"מ ובתוספת של דמי הצמדה.  באותו המעמד שילמו התובעים תשלום ראשון על סך  144,837 ש"ח אשר הווה 15% מהתמורה.

עד ליום 02.05.03 שילמו הנתבעים סכום נוסף של  1,058,406 ש"ח. נוסף על סכום זה שילמו התובעים תשלום נוסף בסך של 7,000 ש"ח ( נ/1) בעבור חניה תת קרקעית.

 עד תום השנה הראשונה שילמו התובעים סכום של 1,037,243 ש"ח ואת שאר התמורה תיכננו התובעים לשלם באמצעות משכנתא לאחר קבלת הודעה מצד הקבלן בדבר קבלת טופס 4. 

לגישת התובעים, הם מעולם לא קיבלו מהקבלן הודעה ברורה ומסודרת על כך שהוא קיבל טופס 4 או על תאריך צפוי לקבלתו. בהתאם לדרישת הבנק לצורך אישור הלוואת המשכנתא, התבקשו התובעים להמציא מכתב מהקבלן באשר לגובה היתרה. ביום 18.02.06  התקבל אישור כי יתרת התשלום הינה 141,168 ש"ח + מע"מ. התובעים  העבירו לנתבעת סכום נוסף של 26,000 ש"ח  ביום 15.04.03 ועל כן הבנק ביקש יתרת חיוב נוספת.

התובעים נדהמו לגלות כי יתרת החובה עומדת לאחר העברת סכום של 26,000 ש"ח על סכום של 126,916 ש"ח +מע"מ. לשאלת התובעים בפנייתם אל הקבלן עוזרי (להלן: "עוזרי") לפשר חישוב זה, נאמר כי החישוב נעשה בעזרת תוכנת מחשב וכי לא יתכנו טעיות, כך שבמידה וירצו לקבל מפתח לדירה עליהם להעביר את הנדרש. משכך ביום 22.05.03 התובעים שילמו את הסכום שנדרש, תוך בקשה שיערך חשבון נוסף ויוחזרו תשלומי היתרה, שכן בחוזה נקבע סכום מקסימאלי לתשלום והתובעים שילמו סכומים מעבר לסכום המקסימאלי.

מר מיכאל קריכלי -(להלן: " מנהל הנתבעת")  הכחיש  את טענות התובעים מכל וכל. לשיטתו, סכום התמורה המקסימלי הקבוע בהסכם המכר סך של (1,024,100 ש"ח) היה מותנה בתשלומו עד מועד בו קיבלה הנתבעת טופס איכלוס (טופס 4).

לגישתו, התובעים, ככל הרוכשים, נדרשו לשלם את מלוא הסכום  במועד עפ"י ההסכם, אולם "בשל  מצוקה כספית לא עשו זאת ובכך, הפרו, הפרה יסודית את הסכם המכר" (ס' 10.2 לת.ע.ר  מנהל הנתבעת).

הנתבעת, לפנים משורת הדין, הסכימה לדחות את מועד התשלום במספר חודשים וזאת בכפוף לביטול הגבלת סכום היתרה הקבועה בהסכם המכר.

לגישת מנהל הנתבעת כבר ביום 10.02.03 קיבלה הנתבעת טופס 4 ,מהועדה המקומית לתכנון ובניה מרחב הדרים, ומספר ימים לפני  כן, פנתה הנתבעת אל התובעים על מנת שאילו יסדירו את חובם ויקבלו חזקה בדירה.

בתשובה לכך טענו התובעים כי הם נמצאים במצוקה כספית ומשכך לא יהיה ביכולתם להעביר את היתרה במועד.

הנתבעת הבהירה לתובעים כי אי העברת התשלום הינה הפרת תנאי יסודי בהסכם, וכמחווה של רצון טוב איפשרה הנתבעת כי התשלום יעוכב במספר חודשים ובלבד  שאותה "תקרת  תמורה" שנכתבה בספח א' תבוטל והחישוב יעשה בהתאם לשאר הוראות הסכם המכר. התובעים הסכימו לביטול ההגבלה האמורה והתחייבו כי יפרעו את חובם בהקדם.

התובעים הכחישו מכל וכל את ה"סיכום" הנ"ל. טענו שלא ניתנה להם כלל ההודעה הנ"ל, הם לא טענו כלל למצוקה כספית, שכן שילמו כבר כ - 90% מהתשלום, כשהיתרה תשולם ממשכנתא ולא מאמצעים האישיים. כן הכחישו אף את הטענה כי ויתרו על הסיכום החוזי בקשר למגבלת הסכום שיש לשלמו עפ"י ההסכם.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

על מנת שהדבר יקל על הדיון אביא מספר סעיפים מתוך נספח התשלומים שנערך בין הצדדים:

"ס' 4 ב.  יתרת התמורה תשולם באופן ובמועדים לפי בחירת הרוכש, בכפוף לאמור בס' 5 להלן, ובלבד שמלוא יתרת התמורה תשולם לא יאוחר מהמועד בו תקבל החברה טופס 4 לאיכלוס הדירה.

במקרה המפורט בסעיף זה דלעיל יתווסף לכל תשלום שישולם על חשבון יתרת התמורה הפרשי הצמדה כאמור בס' 7 להלן וריבית בשיעור של 5% לשנה וחלק יחסי בהתאמה על תקופה אחרת, ובלבד שסה"כ התמורה לא תעלה על 1,024,100 ש"ח (245,000$), ותשולם לא יאוחר מיום קבלת טופס 4