פסק-דין בתיק א 2441/03

1.         הצדדים, חברים מילדות, נקשרו בהסכם בעל-פה, לפיו ישפץ הנתבע את ביתו של התובע, כולל בניית תוספת בנייה.

הצדדים חלוקים באשר לתוכן ההסכם לרבות התמורה אשר סוכמה, טיב העבודה וכמה שולם עבורה.

במהלך הדיונים בתיק זה, נעתר הנתבע להצעת ביהמ"ש לפיה יבוצעו על ידו תיקונים על פי רשימה אשר תיערך ע"י הצדדים, אולם, לצערי, לא הצליחו הצדדים ובאי כוחם להביא ענין זה לידי מימוש בפועל, כאשר כל צד תולה את האשמה באחר, כפי שעולה מהמכתבים, ההודעות והתצהירים אשר הוגשו לתיק ביהמ"ש.

התובעים הגישו חוו"ד מומחה מטעם המהנדס עזרא בן עזרא (להלן: "מומחה התובעים"), אשר קבע כי עלות תיקון הליקויים הינה בסך של 57,200 ש"ח, בתוספת     4,576 ש"ח בגין בקרה ופיקוח מקצועי ומע"מ, ובסך הכל - 72,278 ש"ח.

מומחה התובעים העריך בחודש ימים את זמן ביצוע העבודה, ולא כלל בחוות דעתו עלות פינוי הדירה למשך ביצוע התיקונים.

הנתבע לא הגיש חוו"ד מומחה מטעמו. לתצהירו הוא צירף (כנספח 5), את רשימת הליקויים אשר הוא היה נכון לבצע בדירת התובעים, ובה נרשם שהעבודות יימשכו חודש ימים.

2.         להלן פירוט טענות התובע;

א.                  סוכם על תחילת ביצוע העבודות בחודש יוני 2001 וסיומן באמצע חודש אוגוסט 2001, אולם הנתבע סיים את העבודות רק בסוף חודש דצמבר 2001. בגין איחור זה מגיע פיצוי בסך של 10,000 ש"ח.

ב.                  סוכמה תמורה בסך של 120,000 ש"ח ושולם בסופו של דבר סך של 140,000 ש"ח.

ג.                    התובעים נאלצו לבצע רכישות בסך של 28,000 ש"ח עקב המצב בו השאיר הנתבע את דירתם.

ד.                  בנספח 5 לתצהיר הנתבע יש משום הודאה מטעמו באחריותו לליקויים המנויים בו.

ה.                  למרות האמור בחוות הדעת מטעם התובעים, יש להחליף את הריצוף במרפסת, בשטח של 55 מ"ר לפי 250 ש"ח למ"ר, סה"כ: 13,750 ש"ח.

ו.                    התובע נדרש לבצע תיקונים אולם לא עשה כן, וגרם לתובעים טרחה, טרדה, עגמת נפש, אבדן הנאה, אבדן זמן ושכר, בהערכה כוללת של 16,000 ש"ח.

ז.                   יש לפצות התובעים בעלות שהייה של חודש מחוץ לביתם - 9,800 ש"ח.

להלן פירוט טענותיו של הנתבע;

א.                  סוכם שהשיפוץ יימשך 3 חודשים בתוך הבית וחודש נוסף מחוץ לבית, בתמורה של 80,000 ש"ח. בפועל נמשכה העבודה שלושה וחצי חודשים, והתובעים שילמו סך של 65,000 ש"ח בלבד.

ב.                  התובע ביקש לחסוך בהוצאות ולכן היה "הקבלן של עצמו", העסיק בעלי מקצוע נוספים והסתפק בהמלצות של מהנדס מטעמו, ללא שהמהנדס יכין תכניות בניה.

ג.                    חלק מהליקויים נגרמו כתוצאה מהתנהלות התובע, והוראות שניתנו על ידו, בניגוד לדעתו של הנתבע.

ד.                  התובעים לא פנו אל הנתבע בבקשה כי יתקן ליקויים, עובר להגשת התביעה         (26.1.03), למרות שחוו"ד המומחה מטעמם ניתנה כבר ביום 22.2.02, ובכך הפרו חובתם (על פי סע' 3 ו- 4 לחוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974), להודיע על אי התאמה תוך זמן סביר מאז שהתגלתה ואבדו את זכותם לטעון לאי התאמה.