פסק-דין בתיק א 24377/06

התביעה והצדדים לה

1.         התובעת מנהלת עסק של יבוא ומכירת זרעים ותשומות לחקלאים. הנתבעת עוסקת בגידול ומכירה של תוצרת חקלאית לשווקים שונים. הקשרים המסחריים בין התובעת, כספקית זרעים וציוד, לבין הנתבעת, כלקוחה, נמשכו מספר שנים.

2.         במהלך הקשרים המסחריים בין הצדדים, סיפקה התובעת לנתבעת שתי הזמנות, שהינן נשוא דיון זה: הזמנה אחת הנזכרת בחשבונית מס מספר 13079 מיום 22/12/2004, במסגרתה סופקו לנתבעת גלילי אגריל פי-17 בסכום כולל של 62,043 ש"ח (להלן: " חשבונית הגלילים"); והזמנה נוספת הנזכרת בחשבונית מס מספר 13423 מיום 11/5/05, במסגרתה סופקו לנתבעת זרעים בסכום כולל של 55,868 ש"ח (להלן : " חשבונית הזרעים").

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי שתי ההזמנות סופקו במלואן, ראו עדות מנהל הנתבעת, מר אסף סמץ (להלן: " סמץ") בעמ' 9 שו' 21, וראו גם ת/5 וכן סעיף 5 לסיכומי הנתבעת. אין מחלוקת כי סכום החשבוניות לא שולם במלואו: לטענת התובעת, חשבונית הזרעים לא שולמה כלל, ואילו בגין חשבונית הגלילים נותרה יתרת חוב של 26,894 ש"ח.

          לפיכך, הגישה התובעת את התביעה שבפניי לתשלום יתרת החוב בגין החשבוניות, על סכום כולל של 82,762 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ובתוספת הוצאות משפט.

טענות הצדדים

4.         התובעת טוענת כי מכיוון שהנתבעת אינה מכחישה את קבלת הזרעים והגלילים אלא אך מעלה טענות בנוגע לאיכותם/ אי התאמתם למבוקש (כפי שיפורט להלן), אזי מדובר בסיטואציה של "הודאה והדחה", ועל הנתבעת מוטל נטל השכנוע במקרה הנדון.

5.         התובעת טוענת שהנתבעת לא הביאה ראייה כלשהי לתמוך בטענת היות הגלילים ו/או הזרעים פגומים; התובעת טוענת כי קו ההגנה של הנתבעת אינו עקבי, פתלתל ומשתנה, ומכך יש ללמוד על מופרכות ההגנה. התובעת הפנתה את בית המשפט לתצהירים קודמים שמסר סמץ וכן למכתבים שנכתבו על ידי ב"כ הנתבעת בטרם ניהול ההליכים (ת/7, ת/9, ת/10), מהם עולה כי טענות הנתבעת הופנו כנגד זרעים מסוג "צ'ארד" שנרכשו במהלך חודשים ינואר עד מרץ 2005, בעוד שהזרעים הנזכרים בחשבונית סופקו בחודש אפריל 2005 (ת/5), והינם, בחלקם, מסוג סלק תרדי ולא צ'ארד".

6.         הנתבעת מצידה טענה בכתב הגנתה שהגלילים שסופקו היו, בחלקם, פגומים ובלתי ניתנים לשימוש (סעיף 8 ); כי בחודשים ינואר עד מרץ 2005 סיפקה התובעת זרעים פגומים (סעיף 9); כי אגרונום התובעת בדק את הזרעים ואכן הודה כי קיימת בעיה; כי לנוכח הפגמים הנ"ל סוכם בין הצדדים  שהגלילים הפגומים וכן הזרעים שלא נשתלו יושבו לידי התובעת. התובעת לא עמדה בסיכום זה וכך נותרה הנתבעת עם סחורה פגומה שלא נעשה בה כל שימוש.

7.         יצויין כי בסיכומים אשר הוגשו על ידי הנתבעת נכללו טענות נוספות שלא נכללו במפורש בכתב ההגנה (ואכן ב"כ התובעת העלה טענת שינוי חזית, הן בעת הדיון והן במסגרת סיכומיו, ואתייחס לכך בהמשך). לגבי הגלילים נטען כי סופקו לנתבעת גלילים פי-17, בעוד שהגלילים שהיו דרושים לה היו פי - 10, גלילים דקים יותר. לגבי הסחורה בכללותה, נטען כי הינה " בלתי מתאימה לצרכי הנתבעת ו/או פגומה" (סעיף 28 לסיכומים). בנוגע לסוג הזרעים, נטען בסכומי הנתבעת כי מדובר בסמנטיקה בלבד, ולתובעת ברור ונהיר לגבי אילו זרעים נגעו תלונותיה של הנתבעת. 

8.         הנתבעת בקשה ללמוד מהעובדה שחלק מזרעי הסלק התרדי הוחזרו לידי התובעת (ראו חשבונית הזרעים אשר צורפה כנספח א' לתצהיר מצהיר התובעת, מר ז'אק בהר [להלן: " בהר"]) שלמעשה מדובר בהודאה של התובעת בדבר היות זרעים אלו פגומים.

ההכרעה

9.         לאחר שעיינתי במסמכים אשר הונחו בפניי, שמעתי את עדויות בהר מטעם התובעת וסמץ מטעם הנתבעת וקראתי את סיכומי הצדדים, קובעת אני כי דין התביעה להתקבל במלואה, אנמק קביעתי זו.

נטל ההוכחה

10.       אכן, במקרה הנדון מדובר בסיטואציה של " הודאה והדחה": הנתבעת לא הכחישה כאמור את קבלת הסחורה נשוא הדיון (ראה תצהירו של סמץ, נ/1בסעיף 6 וכן עדותו בעמ' 9 שו' 21). טענותיה של הנתבעת מופנות לאיכות הזרעים והגלילים ומידת התאמתם לצרכיה. הנטל להוכחת טענות אלו, אשר רק אם תתקבלנה תופטר הנתבעת מתשלום, מוטל על כתפי הנתבעת, וראה בעניין זה רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה ז"ל ואח' נ' ע. אהרונוב קבלנות בניין (1988) בע"מ , פד"י נ"ה (5), 193 בעמ' 195-196.

            האם הרימה הנתבעת את נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע כאמור? - על כך יש להשיב בלאו רבתי.

הגלילים

11.         הנתבעת לא הביאה כל ראיה לעובדת היות הגלילים פגומים, כפי שנטען בסעיף 8 לכתב הגנתה. הנתבעת לא כללה כל טענה בנוגע לגלילים בת/5, הוא מכתב התגובה למכתב הדרישה של התובעת, למרות שבכתב ההגנה (סעיף 25) מצויין שמכתב זה מפרט ב"רחל ביתך הקטנה" את השתלשלות העניינים.

12.         הנתבעת לא הציגה כל מסמך ממנו עולה שסיכמה עם התובעת שהגלילים בהם לא נעשה שימוש יוחזרו לתובעת; הנתבעת לא הציגה כל מסמך בו דרשה את החזרת הסחורה וזיכוייה בהתאם.

13.         לגבי טענת חוסר ההתאמה של הגלילים - צודקת התובעת כי מדובר בשינוי והרחבת חזית אסורים, כיוון שטענה זו לא נזכרה בכתבי הטענות. אינני מקבלת את טיעונו של ב"כ הנתבעת בסיכומיו לפיו מדובר "בהבחנה סמנטית, דקה מן הדקה" (סעיף 8 לסיכומים). "פגום" משמעו אחד, ו"לא מתאים" שונה בתכלית. אציין כי טענת "אי התאמה" הינה טענה משפטית אשר זכתה לעיגון חקיקתי מתאים, וראה למשל סעיפים 11-17 לחוק המכר , התשכ"ח - 1968, המחייבים את הנתבעת לפעול על פיהם.

14.         גם אם הייתי מתעלמת מטענה הפרוצדורלית של שינוי חזית, אזי הנתבעת לא הוכיחה כלל ועיקר את אותה "חוסר התאמה" נטענת. דווקא מהראיות עלה כי בעבר הזמינה הנתבעת מהתובעת גלילים פי 17 (ת/2); סמץ העיד כי הוא יודע לזהות את ההבדלים ביניהם (עמ' 16 שו' 10), ולמרות זאת בחר לעשות שימוש בחלק מהגלילים (עמ' 16 שו' 12) . מכאן, שהנתבעת עשתה שימוש גם בעבר בגלילים פי 17 וביודעין עשתה שימוש בהם גם במקרה הנדון.

15.         מעבר לכך, לא הוכח כלל ועיקר שהשימוש בגלילי פי 17 הסב נזקים כלשהם ואכן לא הלם את צרכי הנתבעת. סמץ אמנם העיד ש" הרשתות האלו פגעו פגיעה חמורה בתוצאות הגידול" (עמ' 13 שו' 14), אולם מעבר לאמירה סתמית זו, לא הונחה כל ראיה שהגידולים היו פגומים; שלקוחות הנתבעת החזירו סחורה ודרשו זיכויים; ושלנתבעת נגרם נזק כלשהו בשל השימוש בגלילים אלו.

16.         הרושם שעלה מחקירת סמץ, כפי שאף הסתמן בנוגע לזרעים, שהנתבעת משיקוליה היא בקשה להחזיר חלק מהסחורה. לא הוכח בפניי שגובשה הסכמה כלשהי בין הצדדים בנוגע לכך, ובוודאי שלא מוטלת על התובעת חובה חוקית להיעתר לבקשתה של הנתבעת, אם וככל שכזו הובאה בפניה. לפיכך, ובהעדר כל טענת הגנה בנוגע לגלילים, יש לשלם את תמורתם.

הזרעים