פסק-דין בתיק א 24292/99

1.         בפניי תביעה כספית בה עותר התובע בנק הפועלים בע"מ ( להלן "הבנק" ) לחייב את הנתבעים בתשלום חוב שהצטבר בחשבונה של נתבעת מס' 1 הליכה איכותית בע"מ ( להלן "החברה" ), כפי שיפורט להלן.

2.         ביום 16.1.96 חתמה החברה על בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון בבנק שמספרו 225199 ( להלן "החשבון" ).

            בתאריך 27.8.99 עמד החשבון ביתרת חובה על סך של 337,300 ש"ח. חוב זה מורכב מהלוואה על סך של 220,000 ש"ח שניתנה לחברה ביום 20.11.96, ואשר יתרתה הבלתי עמדה נכון ליום 27.8.99 על סך של 188,004 ש"ח, וכן יתרת חוב שהצטברה בחשבון עקב מסגרת אשראי בסך של 149,296 ש"ח.

3.         נתבעים מס' 2 ו-3 היו בעל ואשה בתקופה הרלוונטית לתביעה ובעלי מניותיה של החברה, וערבו לחובה של החברה כלפי הבנק בערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום ( נספח ה' לתצהיר הבנק ת/1 ).

4.         נתבע מס' 4,  אביה של נתבעת מס' 3, אף הוא ערב, כפי שנטען בכתב התביעה המקורי, לחובה של החברה הן באשר להלוואה, והן למסגרת אשראי בחשבון עד לסך של 100,000 ש"ח.

5.         ביום 9.1.00 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד החברה ונתבע מס'  2 ( הנמצא בהליכי פש"ר ), ומשכך פסק דין זה יתייחס לנתבעים 3 ו-4 ולטענות ההגנה שהועלו על ידם.

6.         טענות ההגנה של נתבעת מס' 3

נתבעת מס' 3 גב' כהן אורית ( להלן "גב' אורית" ) החזיקה במחצית מניות החברה ושימשה כמנהלת בה. אין חולק כי במעמד פתיחת החשבון בבנק, חתמה יחד עם בעלה לשעבר על כתב ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום להבטחת התחייבויות החברה כלפי הבנק.

בהליך זה טוענת גב' אורית כי הבנק הפר את התחייבויותיו כלפיה וכלפי החברה בכך שחייב את החשבון בריבית בניגוד למוסכם בין הצדדים, ושלא כיבד הסכמים שנערכו עם מנהלו הקודם של הבנק בנוגע למסגרת האשראי בחשבון ולמכתבי אשראי שניתנו לחברה, וגרם על ידי כך לאי כיבוד צ'יקים והפרת הסכמים של החברה עם צדדי ג'. עוד טענה כי הבנק התחייב שלא לאפשר חריגה ממסגרת האשראי בחשבון, והבטיח לה שלא יהיה בחתימתה על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום, משום נטילת סיכון.

גב' אורית הגישה חוות דעת של כלכלן מר אברהם לזר, לתמיכת הגנתה ולהוכחת הנזקים שנגרמו לה ולחברה לטענתה, עקב מעשיו הרשלניים של הבנק והפרת הסכמים שהיו בינו לבין החברה.

7.         טענות ההגנה של נתבע מס' 4

נתבע מס' 4 מר כהן משה ( להלן "מר משה" ), הינו אביה של גב' אורית, ובתקופה הרלוונטית לתביעה היה הבעלים של חברה בשם "פירות הגליל בע"מ" שעסקה בייבוא ושיווק פירות וירקות. את חשבונו העסקי ניהל בבנק והוא נמנה על לקוחותיו המועדפים של הבנק בתקופה הרלוונטית לתביעה.

בשנת 1998 עבר מר משה אירוע מוחי קשה, ומאז חדל לעבוד. את גרסתו לתביעה דנן הוא מסר בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידו ( ת/6 ), אם כי מחמת מצבו הפיזי והנפשי, לא ניתן היה לחקור אותו בחקירה נגדית. על כן, בהסכמת הצדדים הוגש התצהיר כראייה מבלי לפגוע בטענות מי מהצדדים בעניין.

8.         על פי האמור בתצהירו, מר משה לא היה מעורב בניהול ענייני החברה.

בחודש 3/96 נתבקש מר משה על ידי בתו גב' אורית לפתוח מכתב אשראי בחשבונו העסקי בבנק לטובת החברה, בכדי לאפשר לחברה לייבא נעליים מאיטליה. הדבר נתבקש הואיל ולחברה לא היה רישיון יבוא, ומשכך, לא יכלה לפתוח בעצמה מכתב אשראי, וזאת להבדיל מהחברה שלו שעסקה באותה עת בייבוא, והיתה לה אפשרות לפתוח מכתב אשראי כאמור. 

על מנת לסייע לבתו וחתנו, הסכים מר משה באופן חד פעמי כדבריו, לפתוח מכתב אשראי עבור החברה. הסכמתו הותנתה בכך שיקבל מהחברה בחזרה את מלוא הכסף ביום פרעון מכתב האשראי.

בסוף חודש 3/96 הגיע מר משה לבנק וחתם על מסמכי פתיחת מכתב אשראי לטובת החברה על סך של 55,677 דולר ( אולם  הסכום שחוייב בו בפועל היה בסך של 49,950 דולר ). פרעון מכתב האשראי נועד ליום 19.5.96 .

לקראת מועד פרעון מכתב האשראי ביקשה החברה מהבנק הלוואה על סך של 160,000 ש"ח על מנת לכסות את פרעון מכתב האשראי והעמלות שהיו כרוכות בביצוע פעולה זו. על מנת להעמיד את ההלוואה הנ"ל לטובת החברה, דרש הבנק מהחברה המצאת ערב שיערוב להלוואה. מכיוון שכספי ההלוואה הנ"ל נועדו להיות מועברים לחשבונו, הסכים מר משה להיות ערב להלוואה.

ביום 20.5.96 , דהיינו יום לאחר מועד פרעון מכתב האשראי, הגיע מר משה לבנק וחתם על כתב ערבות להלוואה הנ"ל בסך של 160,000 ש"ח. אין מחלוקת כי הלוואה זו נפרעה על ידי החברה.