פסק-דין בתיק א 24243/04

1.         לפני תביעה בסדר דין מהיר בעניין נזקי תאונה שהתרחשה ביום 15.7.2003 בצומת יהוד, ובמסגרתה פגע אוטובוס (בו נהג הנתבע 1) ברכב מסוג מאזדה, אשר בוטח ע"י התובעת.

2.         המאזדה פנתה שמאלה בצומת, ולאחריה פנה שמאלה, באותו נתיב, האוטובוס.

בכתב התביעה נטען, שהמאזדה האטה בשל רכב שהשתלב בנתיבה, האוטובוס לא שמר מרחק כנדרש, ופגע בה מאחור.

3.         בכתב ההגנה לא מכחישים הנתבעים למעשה את התאור של התובעת ובפרט לא את העובדה שהמאזדה נפגעה מאחור על ידי האוטובוס. הדגש אותו שמים הנתבעים הינו בטענתם לפיה, לאחר שהחלו המאזדה והאוטובוס בפניה שמאלה, הגיע לפתע רכב ממול, אשר פנה ימינה, סטה לנתיב נסיעת המאזדה, גרם למאזדה לעצור "וכתוצאה מכך, נפגעה הפרטית מהאוטובוס".

הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי. במסגרת אותה הודעה טוענים הנתבעים, שרכב בעל מספר רישוי 22-840-04שהיה נהוג בידי הצד השלישי הוא אשר פנה ימינה, סטה לנתיב נסיעת המאזדה וגרם לתאונה. הנתבעים טוענים, שהם זכאים מהצד השלישי לתשלום כל או רוב סכום כסף בו יחויבו, ככל שיחויבו, בתביעה העיקרית.

4.         הצד השלישי הגיש כתב הגנה בו אישר שהיה בעלים של רכב בעל מספר הרישוי הנ''ל בעת הרלוונטית, אולם הכחיש כל קשר לארוע. הצד השלישי הכחיש מעורבות בתאונה, טען כי רכבו היה בעת הרלוונטית בסמוך לביתו בצפון הארץ, במרחק רב ממקום התאונה וממילא יש לדחות את התביעה (ההודעה לצד שלישי) כנגדו.

5.         לתיק בית המשפט הוגשו, בין השאר, הודעות בדבר התאונה, תמונות נזק ותמונות ממקום הארוע.

כמו כן, העידו לפני 8 עדים: נהג המאזדה ורעייתו שישבה לצידו, נהג האוטובוס, שתי נוסעות באוטובוס, הצד השלישי ורעייתו וכן בעלת רכב בעל מספר רישוי דומה למספר רכבו של הצד השלישי.

התביעה העיקרית

6.         לפי כל העדויות של האנשים אשר נכחו במקום הארוע, כלי רכב שהגיע ממול (לכיוון הגעתם של המאזדה והאוטובוס) ופנה ימינה, התפרץ לנתיב נסיעת המאזדה בניגוד לדין וגרם לה לבלימת חרום. לפי רוב העדויות, הרכב המתפרץ היה מסוג פג'ו 205.

7.         נהג המאזדה הספיק לעצור ולא לפגוע בפג'ו. נהג המאזדה הספיק לעשות כן משום שנסע בזהירות ובמתינות. מאידך גיסא, נהג האוטובוס לא הספיק לעצור מאחורי המאזדה ופגע בה בעצמה של ממש.

8.         לנהג האוטובוס לא היה הסבר של ממש מדוע, בעוד המאזדה הספיקה לעצור ולא לפגוע ברכב המשתלב, לא הספיק הוא לעצור מבלי לפגוע בה.

"כאשר אני נשאל מדוע פגעתי במאזדה, אני אומר שניסיתי לבלום"

(עמ' 17, ש' 16 לפרוטוקול)

"ש. אם כך, איך אתה מסביר שלא הצלחת לבלום?

   ת. ניסיתי לבלום."

(עמ' 18, ש' 24 - 25 לפרוטוקול)

הנתבע גם העיד, כאשר נשאל פעם נוספת בעניין זה, שהוא הביט על כל הצומת ולכן לא הספיק לעצור מבלי לפגוע.

9.         אין ספק בעיני, ולטעמי הדבר לא היה שנוי במחלוקת של ממש, שהאוטובוס לא שמר מרחק מספיק מהרכב שלפניו, התנהלות שהביאה לכך שהאוטובוס פגע במאזדה אשר עצרה. בעניין זה ניתן להוסיף שאם סבור נהג האוטובוס שעליו להביט לכל הכיוונים, כפי שאכן רצוי שיעשה כאשר הוא נמצא בצומת, עליו לקחת בחשבון עובדה זו ולשמור מרחק מספק מכלי הרכב שלפניו, כך שעיניו יוכלו לחזור לכיוון הנסיעה ועדיין ישמר הרכב מתאונה.