פסק-דין בתיק א 24167/07

בפני ערעור, לכאורה על החלטת כבוד הרשם דורון יעקובי, מיום 1.4.08 .

ההחלטה נשוא הערעור, ניתנה במסגרת הבהרה, אשר הגישה המערערת ביום 20.3.08 בהמשך להחלטת כבוד הרשמת כוכבה לוי [כתוארה אז] מיום 19.2.08, אשר לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד. למעשה, הערעור נסב על החלטה זו.

רקע

ביום 10.3.07, הגישה המשיבה כתב תביעה בסדר דין מהיר כנגד המערערת.

ביום ,6.7.07 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המערערת (להלן: "פסק הדין הראשון").

ביום 20.11.07, הגישה המערערת בקשה לביטול פסק הדין הראשון, בטענה כי כתב התביעה כלל לא הומצא לה. 

בדיון אשר התקיים אצל כבוד הרשמת לוי (כתוארה אז), ביום 24.12.07 בוטל פסק הדין בהסכמה וכבוד הרשמת לוי קבעה כי המערערת תגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום 24.1.08.

ביום  5.2.08, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המערערת (להלן: "פסק הדין השני").

ביום 11.2.08, הגישה המערערת בקשה שניה לביטול פסק דין, בטענה כי כלל לא מדובר בכתב תביעה בסדר דין מקוצר, המצריך הגשת בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום, כי אם בכתב תביעה בסדר דין מהיר, אשר ניתן להגיש בו כתב הגנה תוך 45 יום.

ביום 19.2.08, ניתנה החלטת כבוד הרשמת לוי (כתוארה אז), הקובעת כי הבקשה אינה ברורה, וכי פרוטוקול הדיון מיום 24.12.07 מדבר בעד עצמו.

לפיכך, דחתה את הבקשה לביטול פסק דין.

המערערת הגישה, בהמשך להחלטת כבוד הרשמת לוי (כתוארה אז) מיום 19.2.08 הבהרה, בה שבה והדגישה כי מדובר בהליך בסדר דין מהיר.

ביום 1.4.08 , ניתנה החלטת כבוד הרשם יעקובי, הקובעת כי הוא אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות כבוד הרשמת (כתוארה אז) לוי.

טענות המערערת

לטענת המערערת, כבר במעמד הדיון ביום 24.12.08, נקלעה כבוד הרשמת לוי (כתוארה אז)  לטעות עובדתית ומשפטית, כאשר סברה כי מדובר בתביעה אשר הוגשה בסדר דין מקוצר, כאשר בפועל מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, אשר ניתן להגיש כתב הגנה כנגדה, ולא בקשת רשות להתגונן, תוך 45 יום מיום הגשתה.

המערערת סוברת כי טעותה זו של כבוד הרשמת לוי (כתוארה אז) נובעת מהבקשה אשר הגישה המשיבה, למתן פסק דין, ביום 6.7.07  ובה כתבה כי המערערת לא הגישה בקשת רשות להתגונן.

המערערת טוענת, כי כתב התביעה הומצא לה ביום 8.1.08 ואף מצרפת אישור על כך (צורף כנספח ח' לערעור), ועל כן, טוענת המערערת, עמדו לרשותה 45 יום, החל מיום 8.1.08, להגשת כתב הגנתה, ודהיינו, עד ליום 24.2.08.

לטענת המערערת, נפל פגם משפטי ומהותי בפסק הדין עצמו, ועל כן יש להורות על ביטולו. המערערת סוברת, כי לא יתכן כי יינתן פסק דין עקב אי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, כאשר כתב התביעה הוא בסדר דין מהיר, ולא מקוצר.

המערערת מציינת כי כתב התביעה, אשר הינו בסדר דין מהיר, אשר הומצא למערערת, נעדר תצהיר גילוי מסמכים, כנדרש בתקנה 214 ח' לתקנות סדר הדין האזרחי , תקסד"א - 1984.

למערערת טענות קשות כלפי המשיבה, והיא טוענת כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב כאשר הטעתה את כבוד הרשמת לוי (כתוארה אז), בהגישה בקשות שונות אשר בהן מצוין עניין הגשת בקשת רשות להתגונן.