פסק-דין בתיק א 24145/06

מבטחת נותנת ייצוג למבוטחה בביטוח אחריות. התביעה נדחית כנגד המבוטח. האם זכאית המבטחת לתשלום ההשתתפות העצמית במסגרת "הוצאות דין וטורח?"

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו יוגשו סכומים בכתב בצירוף מסמכים, למתן פסק דין מנומק, בלא תצהירים או חקירות. ראה הודעה על הסדר דיוני מיום 12.3.07, והחלטתי מיום 19.4.07.

1.        במוקד המחלוקת המשפטית נמצא סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981  (להלן: " החוק ") שכותרתו "היקף החבות של המבטח", ולהלן ציטוטו:

          " ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו  והוא      אף מעל לסכום הביטוח."

2.       הנתבע היה מבוטח של התובעת, בפוליסה לביטוח אחריות מעבידים. הוא נתבע בתביעת נזקי גוף ע"י עובד שלו. יחד עמו נתבעה אף המבטחת - התובעת בהליך זה. המבטחת העמידה לנתבע ייצוג מטעמה. בסופו של דבר הוגש הסכם פשרה בו הוסכם לדחות התביעה ללא צו להוצאות, ובית המשפט נתן לו תוקף של פסק דין. 

3.       מטבע הדברים, נגרמו לנתבעת עלויות הנוגעות לייצוג הנתבע והכנת הגנתו, כאשר מדובר על 5,664 ש"ח שכ"ט עו"ד בו נשאה, ו 1251 ש"ח עלות חקירה. עלויות אלו במצטבר זוכות לכינוי "הוצאות דין וטורח".  סה"כ הוציאה המבטחת לשם הגנתו של התובע והגנתה שלה סך של 6915 ש"ח (כאשר אין לגלות הבדל לענין זה בין מצב בו נתבעה המבטחת במישרין לבין מצב בו לא נתבעה במישרין אך ניהלה הגנתו של המבוטח ע"י מייצג מטעמה, שכן ממילא חבה היא בשפויו של המבוטח בגין כל סכום שהיה נפסק נגדו, בכפוף להוראות הפוליסה).

4.       ההשתתפות העצמית בפוליסה עמדה על 4300 ש"ח. בכתב התביעה נתבע סך זה בשערוך. הנתבע חולק על זכאות התובעת לסך זה, משנדחתה התביעה נגדו.

5.       ההשתתפות העצמית נתבעת בגין הפעלת פרק חבות המעבידים בפוליסה, כאשר המבטחת מפנה לרישא של תנאי פרק זה (בתנאים הכלליים), הקובע:

" אם צויין במפורש ברשימה, ישפה המבטח את המבוטח לפי פרק זה בגין חבותו של המבוטח על פי החוק בשל מקרה ביטוח שייגרם במשך תקופת הביטוח הנקובה ברשימה אך לא למעלה מגבולות האחריות הנקובים ברשימה.

כמו כן ישפה המבטח את המבוטח בגין כל ההוצאות הסבירות שיעשו בהסכמתו להגנה בפני תביעה לפיצוי בגין מקרה הביטוח.

          מסכום השיפוי וההוצאות ינוכו דמי ההשתפות העצמית, כמפורט ברשימה"

בעוד הפסקה השניה שצוטטה לעיל חוזרת (בשנוי נוסח מסויים) על קביעת סעיף 66 לחוק, הרי שהתניה בפוליסה המזכה את התובעת לשיטתה בהשבת דמי ההשתתפות העצמית הנה זו שבפסקה השלישית. מכוח סע' 66 ונוסח הפסקה השניה בציטוט שלעיל, זכאי היה הנתבע לכיסוי הוצאות ההגנה. אלא שהפוליסה מאפשרת לנכות את סכום ההשתתפות העצמית הן מסכום השפוי והן מן ההוצאות. סכום לשפוי - לא היה, שכן התביעה נדחתה. הוצאות כאמור - היו. ומאחר ששולמו במלואן ע"י המבטחת שרשאית היתה לנכות מהן סכום ההשתתפות העצמית על חשבון המבוטח - תובעת היא החזר אותה השתתפות עצמית.

6.            כאמור גובה ההשתתפות העצמית נקבע ברשימה לסך נומינלי של 4300 ש"ח, "מכל תביעה".

7.            טוענת התובעת כי אף אלמלא לשון הפוליסה המזכה אותה בניכוי דמי ההשתתפות אף מסכום ההוצאות, רשאית היתה לעשות כן, לאור נוסח סע' 66 לחוק,  המכליל בתגמולי הביטוח אף הוצאות משפט סבירות, אף מעבר לסכום הביטוח. משכך, הרחיב המחוקק הכיסוי הביטוחי וכלל בו לטובת המבוטח אף הוצאות דין וטורח. אלא שמכל תביעה לפי הפוליסה יש לנכות השתתפות עצמית.

8.            התובעת הפנתה למספר פסקי דין שניתנו בבתי משפט השלום בסוגיה:

  ת.א. 2221/99 (חי') המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית עלבון (כב' השופט י. כהן) - פסק דין זה אף אוזכר בחלק מפסקי הדין שיאוזכרו להלן)

          ת.א. 39299 (ת"א) כלל  חברה לביטוח בע"מ נ' אורן יצחק (כב' השופט מ. סובל)

ת.א. 758475/02 (ת"א) כלל חברה לביטוח בע"מ נ' זמר הנדסה וניהול  ו ת.א. (ת"א) 745986/05 המגן חברה לביטוח נ' תחנת ניב בע"מ (שניהם מפי כב' השופטת אושרי פרוסט - פרנקל)