פסק-דין בתיק א 23938/01

מבוא

1.      התובעת, ילידת 1946, נפגעה בתאונת דרכים ביום 4.5.95 בהיותה נוסעת ברכב. ממקום התאונה הובאה התובעת לבית חולים אסף הרופא, נבדקה ושוחררה לביתה.

2.      הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן יעסוק פסק הדין בשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה והנכות הרפואית

3.      לתובעת מונו בסופו של יום שלושה מומחים מטעם בית המשפט. 

4.      בתחום האורטופדי מונה בהסכמת הצדדים ד"ר גורדין. המומחה בדק את התובעת עוד ב -  8.5.98. על פי חוות דעתו של המומחה נותרה לתובעת הגבלה קלה בתנועות הצוואר אשר יש לה עדות גם בבדיקות הדמיה. המומחה לא מצא כי התלונות על בעיות בכף היד שייכות לתאונה ומעבר לכך לא מצא כל נזק נוירולוגי.

         בגין הגבלת התנועה ראה המומחה לקבוע כי לתובעת נכות בשיעור 10% על פי סעיף 37 (5) א' למבחני המל"ל.

5.      בתחום הנוירולוגי מונה על ידי כב' השופט אליגון, שדן בתיק זה בשעתו, פרופ' ארלוזרוב. המומחה בתחום הנוירולוגי בדק את התובעת בספטמבר 2001. המומחה בדק את התובעת לאחר שהתגלתה אצלה מחלת רשתית בעין.

         המומחה מציין בחוות דעתו כי הבדיקה הנוירולוגית תקינה למעט ירידה קלה בתחושת המגע בכף יד ימין אשר לא מקנה נכות. לאור בדיקתה ותלונותיה קובע המומחה כי לתובעת תגובה נוירוטית לאחר חבלה מסוג צליפת שוט אשר באה לידי ביטוי במיחושים סובייקטיביים בעיקרם ובהם כאבי ראש, הפרעה בריכוז וביציבה, מתיחות נפשית ורחישויות ביד ימין. פרופ' ארלוזורוב מציין בחוות דעתו כי לא מצא ממצא נוירולוגי אובייקטיבי. 

         בסופו של דבר ולאחר שחוות הדעת של המומחה בתחום האורטופדי הייתה מונחת בפניו, ראה לקבוע לתובעת 5% נכות בתחומו על פי סעיף מתואם 34 א - ב למבחני המל"ל.

6.      בין לבין ביקש ב"כ הנתבעים למנות מומחה בתחום העיניים לאור מחלת העיניים אשר התגלתה אצל התובעת במהלך שנת 2001. כב' השופט אליגון מינה את פרופ' לבנשטיין כמומחית בתחום העיניים.

         פרופ' לבנשטיין בדקה את התובעת במאי 2002 וציינה כי התובעת אובחנה כסובלת מחסימה בוריד הרשתית בעין שמאל אשר בעקבותיה עברה טיפול בלייזר ומאז מטופלת בטיפות להורדת הלחץ התוך-עיני.

         במענה לשאלת בית המשפט, השיבה המומחית כי בשלב זה שבו בדקה את התובעת אין היא רואה מניעה שהתובעת תוסיף לעבוד במקצועה כגננת. לתובעת אין כל מגבלה בתפקוד פרט לעבודה הדורשת ראייה מרחבית תלת-מימדית. קיים סיכון של כ - 10% שבשלב כלשהו תתפתח חסימה ורידית גם בעין השנייה.

         המומחית לא זומנה לחקירה.

7.      פרופ' ארלוזרוב זומן לחקירה על ידי ב"כ הנתבעים.

         מתוך חקירתו עלה כי התובעת היא שאמרה לו את הרשום בחוות דעתו ולפיו סיבת הפסקת עבודתה כגננת לא הייתה פועל יוצא של פגיעתה בתאונה, נשוא התביעה, אלא בעיית העיניים ממנה החלה לסבול בשנת 2001. הוא מוסיף ומציין בעמ' 11 לפרוטוקול כי אין שום קשר סיבתי בין הפגיעה בתאונה להפסקת העבודה של התובעת כגננת.

         המומחה הסביר כי חרף העובדה שלא מצא כל ממצא נוירולוגי אובייקטיבי בבדיקתו את התובעת, ראה לקבוע 5% נכות בשל  תגובתה הנוירוטית לאירוע התאונה.

בהמשך חקירתו ראה המומחה מיוזמתו לציין כי בטיוטת הבדיקה שלו את התובעת, מצא ממצא גבולי של קושי מסוים בבדיקת הליכה עקב בצד אגודל. אלא שלא היה משוכנע באמיתות הממצא ולכן לא ראה לציינו. וכדבריו לשאלת ב"כ התובעת בעמ' 15 לפרוטוקול:

"את שואלת מדוע כאשר יש לי תלונה מאד ספציפית על הפרעת יציבה בהליכה והבדיקה שלי מצביעה על ממצא, מדוע אני לא מציין זאת בחוות הדעת ומעניק בגין כך נכות, אני משיב לך "קושי מסוים בהליכה עקב בצד אגודל ללא נפילה לאחד הצדדים וללא סטייה ברורה לאחד הצדדים". זה היה הממצא שרשמתי בטיוטא וזה ממצא שולי ואיננו חד משמעי ואילו הייתי מכניס אותו לחוות הדעת, זה היה עלול להתקבל כמי יודע מה. רומברג חיובי פירושו של דבר שאדם בעמידה עם עיניים עצומות וידיים קדימה נוטה הצידה או בהליכה עקב בצד אגודל נופל הצידה. זה לא קרה אצלה. היה לה קושי בהליכה."

בסופו של דבר קבע המומחה את הנכות על בסיס מכלול שיקולים ובהם הנתון שהייתה חבלה מסוג צליפת שוט, שהיה מעקב נוירולוגי מסודר, שתלונות התובעת בפני הנוירולוגית המטפלת דומות לאילו שהעלתה התובעת בפניו וכן שהיה ממצא מסוים בבדיקת ה- EMG שנעשה לפני שהתובעת הגיעה אליו לבדיקה. ראה עדותו בעמ' 8-9 לפרוטוקול.

8.      הצדדים, כל אחד מנימוקיו הוא, תוקפים את חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגי. ב"כ הנתבעים טוען כי בהעדר כל ממצא אובייקטיבי לא היה מקום לקבוע נכות כלל, ואילו ב"כ התובעת טוענת כי היה על המומחה לקבוע נכות בשיעור 10% לאור ממצאיו בבדיקתו.