פסק-דין בתיק א 23926/99

כללי

1.         ביום 30.8.98 בשעות הלילה אירעה גניבה באתר עבודה בו ביצעה הנתבעת (להלן גם: חברת פרידמן את הרשקוביץ) עבודות תשתית. נגנבו פרטי ציוד אשר היו בבעלות חברת באומל בע"מ (להלן: חברת באומל) אותם השכירה לנתבעת. חברת באומל ביטחה את הציוד אצל התובעת (להלן גם: מנורה) לפי פוליסה בת תוקף מספר 0409001534978 (להלן: הפוליסה).

ביום 25.2.99 שלמה מנורה לחברת באומל תגמולי ביטוח בסך 23,775 ש"ח וביום 19.4.99 שלמה לה סך של 4,253 ש"ח.

2.         בתובענה דנן תובעת מנורה מחברת פרידמן את הרשקוביץ שיפוי בגין מה ששילמה כתגמולי ביטוח וכן בגין ההוצאות הנלוות שהוציאה לצורך בירור חבותה.  חברת פרידמן את הרשקוביץ, מצדה, שלחה הודעה לצד שלישי נגד חברת השמירה שנשכרה על ידה לשמירה באתר העבודה (להלן גם: חברת שחף).

            הצדדים חלוקים בשאלת האחריות ובשאלת הנזק.

העובדות

3.         חברת פרידמן את הרשקוביץ ביצעה עבודות תשתית אשר כללו חפירת תעלה באחד הכבישים באזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה. לשם ביצוע העבודה נזקקה לציוד, בין היתר ציוד מכני וכן גנרטור ורתכת. חברת באומל עוסקת בין היתר בהשכרת ציוד מהסוג האמור.

4.         ביום 20.8.98 נכרת חוזה שכירות בין חברת באומל לבין חברת פרידמן את הרשקוביץ לפיו שכרה האחרונה מהראשונה גנרטור 27 KVA ורתכת 500 SV תמורת 260 ש"ח בגין כל יום בו הוחזקו המושכרים על ידה. לגרסת חברת באומל נכללה במושכרים גם עגלה תוצרת עצמית אשר נועדה להעברת הגנרטור ממקום למקום בתוך אתר העבודה. הנתבעת והצד השלישי כופרים כיום כי בין המושכרים נכללה גם העגלה. כבר עתה ייאמר כי המושכרים כללו גם עגלה ועל כך יורחב בהמשך (הציוד כולל העגלה ייקראו להלן: המושכרים).

5.         בלילה של יום 30.8.98 נגנבו המושכרים מהאתר שעה שנמצא בו שומר אחד מטעם חברת שחף. לגרסת הנתבעת סוכם תחילה עם הצד השלישי כי במקום יוצבו שני שומרים בכל זמן השמירה ברם בהמשך הושגה הסכמה חדשה לפיה במהלך ימות השבוע יוצב שומר אחד בלבד ואילו בסופי שבוע יהיו במקום שני שומרים. חברת שחף לעומת זאת טוענת כי על פי המוסכם התחייבה להציב שומר אחד בלבד כאשר רק במקרים מסוימים נתבקשו שני שומרים. בזמן המקרה לא נתבקשו שני שומרים ועל כן הוצב שומר אחד בלבד. גם מחלוקת עובדתית זו תוכרע בהמשך.

6.         אירוע הגניבה דווח למשטרה. אין חולק כי  הגנבים לא אותרו עד עצם היום הזה. חברת באומל פנתה לנתבעת בדרישה לפצותה בגין אבדן המושכרים ומשלא הגיעו השתיים לעמק השווה הגישה הראשונה תביעה למנורה לתשלום תגמולי ביטוח, אשר שולמו לה כאמור.

7.         אתר העבודה בו אירעה הגניבה מצוי בכביש המוביל לכיוון כפר חסידים סמוך לבתי זיקוק במפרץ חיפה. עבודת הנתבעת היתה כאמור חפירת תעלה לאורך הכביש. לא הותקנה תאורה מיוחדת במקום לצורך ביצוע העבודה. עם זאת, לטענת מנהל הנתבעת בשל תאורת רחוב המותקנת בכביש עצמו לא היה האתר חשוך לחלוטין. גרסת הצד השלישי הנה לעומת זאת כי המקום היה חשוך לחלוטין. מחלוקת זו תוכרע בהמשך.

8.         שאלה נוספת הטעונה הכרעה הנה האם הציוד שנמצא באתר היה מרוכז בנקודה אחת, כטענת חברת פרידמן את הרשקוביץ, או שמא היה מפוזר לאורך כל שטח העבודה, כטענת חברת שחף.

9.         המושכרים היו מבוטחים כאמור במנורה. לטענתה הביטוח שניתן לחברת באומל מבוסס על שיטת "הנזק הראשון", המהווה חריג לכלל של ביטוח חסר. לפי שיטה זו אם מצוי הנזק בגבולות האחריות הקבועים בפוליסה זכאי המבוטח לפיצוי מלא בגינו, ללא התחשבות בחלקיות הביטוח. הנתבעת והצד השלישי גורסים לעומת זאת, כי בנסיבות קיים ביטוח חסר כך שביחס לסכום הביטוח שילמה מנורה לחברת באומל תגמולי ביטוח ביתר. פיצוי על בסיס שיטת "הנזק הראשון" מחייב תניה מפורשת בפוליסה שאינה קיימת במקרה דנן. לפיכך, גם אם תתקבל התובענה יש להפחית מסכום הפיצוי באופן יחסי לביטוח החסר.

הרכוש שנגנב

10.        לגרסת מנורה בעת הגניבה נגנבו גנרטור, רתכת ועגלה עליה עמד הגנרטור (להלן: הציוד). אף כי בכתב ההגנה הודתה הנתבעת בגניבת הציוד (ראה סעיף 3 לכתב ההגנה) העלתה בהמשך, ללא התנגדות, טענה לפיה נגנבו גנרטור ורתכת בלבד. לביסוס טענה זו מפנה לאמור בחוזה השכירות שם צוינו שני פריטים אלה בלבד.

11.        אמנם אין בחוזה השכירות התייחסות לעגלה ברם מעדות מנהל חברת באומל (ראה פרוטוקול מיום 13.7.04 עמ' 2 ש' 9 ואילך ) כמו גם מעדות מנהל חברת פרידמן (ראה פרוטוקול מיום 13.7.04 עמ' 7 ש' 1 - 4) עולה כי הגנרטור הותקן על  מתקן תוצרת עצמית אשר נועד לניוד הגנרטור באתר. שמאי מטעם מנורה אשר בדק את הנזק ובירר את פרטי הציוד שנגנב אישר אף הוא כי נכללה בתוכו עגלה.

12.        בנסיבות אלו לא היה מקום שהנתבעת תחזור בה מהודאתה בנוגע לפרטי הציוד שנגנב. אני קובעת אפוא כי הציוד אשר נגנב כלל גנרטור, עגלה ורתכת.

מספר השומרים

13.        לפי החוזה בין הנתבעת לצד השלישי התחייבה חברת שחף להציב באתר מידי יום בתום כל יום עבודה ובסופי שבוע שני שומרים. בתצהיר עדות ראשית טען מנהל הנתבעת כי בניגוד למוסכם הציבה חברת שחף שומר אחד בלבד. לעומת זאת מלכתחילה טענה חברת שחף כי החוזה שונה לבקשת הנתבעת, אשר היתה מעונינת לחסוך בעלויות. לכן הוסכם כי במקום שני שומרים יוצב באופן קבוע שומר אחד בלבד ואילו מידי פעם לפי סיכום מיוחד יוצבו באתר שני שומרים. לדעתה, נתמכת גרסתה ביומן העבודה ובחשבוניות שהונפקו לפיהן שולם תשלום קבוע השווה למחצית מהסכום המוסכם בחוזה המקורי, כשבנוסף שולמו סכומים משתנים בעבור הצבת שומר נוסף.

14.        בעדותו לפניי שינה מנהל הנתבעת את גרסתו. הוא אישר כי החוזה שונה ברם טען כי לפי הסיכום החדש היה על חברת שחף להציב שומר אחד בימי חול ואילו בסופי שבוע היה עליה להציב שני שומרים. מאחר שאירוע הגניבה היה בסוף שבוע אזי הופר החוזה על ידי חברת שחף.

15.        חוסר העקביות בעדות מנהל הנתבעת פוגעת במשקלה. לא זו אף זו, מעיון בסיכום הפגישה בין חברת שחף לבין הנתבעת (נספח א' לתצהיר צג/1) כמו גם מעדויות עדי הנתבעת והצד השלישי עולה, כי בכריתת החוזה המקורי והחוזה המאוחר נטלו חלק מנהל הצד השלישי ונציג חברת פרידמן את הרשקוביץ ליוס פואד ולא מנהלה, כך שלעומת מנהל חברת שחף העיד מנהל הנתבעת מכלי שני. כטענת הצד השלישי, חשבוניות המס ויומן עבודה תומכים אף הם בגרסת האחרון.

16.        לפיכך אני קובעת כי לפי המוסכם בין חברת פרידמן את הרשקוביץ לבין חברת שחף היה על האחרונה להציב שומר אחד בלבד באתר העבודה. הצבת שני שומרים דרשה הזמנה מיוחדת, ולא הוכח כי במקרה דנן אכן הוזמנו שני שומרים.