פסק-דין בתיק א 23880/05

^{בפני תביעה על סך כ-39,000 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 20/8/02.}

^{התאונה אירעה בשד' ההסתדרות בחיפה ובמסגרתה נגרם לרכב התובעת נזק שעלות תיקונו
כ-41,000 ש"ח כולל מע"מ.}

^{הרכב הוכרז כאובדן מלא, ולתובעת נגרם נזק בסכום כולל של כ-39,000 ש"ח.}

^{אין חולק כי במסגרת התאונה פגע רכב הנתבע 1 ברכב התובעת מאחור בעוצמה רבה, וגרם לו נזק שעיקרו מאחור, ומיעוטו במוקד נזק קדמי.}

^{התובעת טוענת כי רכב התובעת בלם בפתאומיות כתוצאה מסטיית רכב הנתבע 3 מן הנתיב הימני אל נתיב נסיעתו של רכב התובעת, אשר נסע אחרי רכב אחר. הרכב הראשון בשיירה בלם, ואחריו רכב התובעת. רכב הנתבע 1 לא הספיק לבלום, ופגע ברכב התובעת, אשר נהדף שמאלה, ולאחר מכן פגע גם ברכב שלפניו.}

^{התובעת טוענת כי בתביעה שתבעה בעלת הרכב הראשון את הנתבע 1 ואת הנתבע 3 בבימ"ש לתביעות קטנות בקריות, קבע ביהמ"ש כי האחריות לנזקי הרכב הראשון מוטלת בשיעור של 90% לחובת הנתבע 3 דכאן, ו-10% לחובת הנתבע 1.}

^{התובעת מבקשת לאמץ חלוקת אחריות זו גם לעניין נזקי רכב התובעת.}

^{התובעת מבקשת להשית את נזקיה על הנתבע 4, מעסיקו של הנתבע 3, ועל הנתבעת 5, אשר ביטחה את הרכב שבו נהג הנתבע 3.}

^{הנתבעים 1-2 טוענים כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 3, אשר גרם לבלימה פתאומית של כלי הרכב שלפניו, וכן כי רכב התובעת פגע תחילה ברכב שלפניו.}

^{הנתבע 3 טוען כי השתלב בתנועה לאחר שהנהגת ברכב הראשון סימנה לו כי הוא רשאי להיכנס לנתיבה, ועל כן אין הוא אחראי לנזקי התובעת, כי אם הנתבע 1, אשר לא שמר מרחק מספיק מרכב התובעת. כמו כן, מצטרף הנתבע 3 לטענת התובעת לעניין הנתבעים 4 ו-5, וטוען כי נסע בשליחות הנתבע 4 במסגרת עבודתו, ברכב המבוטח על ידי הנתבעת 5.}

^{הנתבע 4 טוען כי הנתבע 3 לא מסר למעסיקו את מלוא הפרטים באשר לתאונה, וכן כי על פי הסכם העבודה שביניהם מלוא האחריות לתאונת דרכים ולתוצאותיה, מוטל על הנתבע 3.}

^{הנתבעת 5 טוענת כי הואיל והנתבע 3 לא מסר את מלוא הפרטים במועד, ונוכח האמור בהתקשרות שבין הנתבע 3 לנתבע 4, פטורה הנתבעת 5 ממתן כיסוי ביטוחי לתאונה נשוא התביעה.}

^{בפתח הדיון הסכימו הצדדים כי לאחר שידון ביהמ"ש בטענות בדבר מעשה בי"ד ואם יחליט לדחות טענה זו של התובעת, יכריע ביהמ"ש בשאלת האחריות לתאונה על יסוד המימצאים שבתיק ביהמ"ש ותיק המשטרה אשר סומן במ/1.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה ולאמץ את חלוקת האחריות שנקבעה ע" ביהמ"ש לתביעות קטנות בקריות - חיפה.}

^{שוכנעתי כי הגורם העיקרי לתאונה היה חדירתו הפתאומית של רכב הנתבע 3 לנתיב הנסיעה של כלי הרכב המעורבים בתאונה.}

^{חלק מן האחריות לתאונה יש להטיל על הנתבע 1, אשר לא שמר מרחק מספיק מן הרכב שלפניו, ועל כן לא הצליח לבלום.}

^{אינני רואה צורך להידרש לשאלה אם פגע רכב התובעת תחילה ברכב שלפניו, אם לאו, שכן די במוקד הנזק האחורי כדי להכריז על רכב התובעת כאובדן מלא.}

^{אשר לטענות שבין הנתבעים 3,4,5 לבין עצמם, הרי שאני דוחה את טענות הנתבעים 4 ו-5 לעניין העדר חבות כלפי התובעת. בהסכם העבודה שבין הנתבעים 3 ו-4 נקבע כי במקרה של תאונה בה ייגרם נזק לרכב הנתבע 4 או לרכב צד ג', ישלם הנתבע 3 את סכום ההשתתפות העצמית, ומכאן שלנתבע 4 הייתה ברורה חבותו כלפי צד ג', כמו גם הכיסוי הביטוחי החל על נהיגת הנתבע 3 ברכב הנתבע 4.}