פסק-דין בתיק א 2379/01

א. מבוא:

בלב לבה של התובענה שבפני מחלוקת באשר לזכויות בנכס שברחוב בר-לב 176, הידוע כגוש 7242 חלקה 86 בתל-אביב (להלן: " הדירה") וברכב מסוג אודי A3 מס' רישוי 18-482-80 (להלן: " הרכב"), הרשומות על שם הנתבעת.

ב. רקע:

בין התובע לבין הנתבעת בתיק זה, שררו יחסים רומנטיים, שאף הבשילו לכדי הצעת נישואין שנענתה בחיוב ורכישת דירה למגוריהם.

דירה זו היא שעומדת בלב המחלוקת שבפני.

לאורך תקופת יחסיהם, התגוררו הצדדים בדירה נשוא המחלוקת, אשר נרכשה במהלך שנת 2000כשעל הסכם המכר מיום 27.3.00 מופיעה הנתבעת כרוכשת הדירה.

במקביל, רכשו הצדדים את הרכב, אשר נרשם, אף הוא, על שם הנתבעת ואולם בפועל המשתמש בו היה התובע.

ביום 1.8.00 חתמו התובע והנתבעת על הסכם הלוואה, שבמסגרתו אישרה הנתבעת כי התובע הלווה לה סך של 1,200,000 ש"ח לצורך רכישת הדירה ותכולתה.

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות חתימתו של הסכם זה, תוקפו ונפקותו. 

יחסיהם הרומנטיים של בני הזוג עלו על שרטון בראשית שנת 2001 והנתבעת באה ויצאה את הדירה לפרקים.

שיאו של הסכסוך בין הצדדים בהגשת תלונה באונס מצדה של הנתבעת, אשר הביאה למעצרו של התובע ולפתיחת תיק פלילי נגדו וכן בהגשת בקשה למתן צו הגנה לבית המשפט לענייני משפחה.

התיק הפלילי שנפתח נגד התובע נסגר מחוסר אשמה ובית המשפט לענייני משפחה מצא כי אין לו סמכות לדון בעניינים של בני הזוג.

בסופו של דבר עזבה הנתבעת  את הדירה והתובע נותר להתגורר בה לבדו.

במהלך חודש ספטמבר 2001 נטלה הנתבעת את הרכב לשימושה הבלעדי, עד למכירתו כשנתיים לאחר מכן.

ביום 14.10.01 הגיש התובע תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו זכויות הבעלות ו/או כל זכויות אחרות שהן בדירה הינן שלו ולמתן צו לאכיפתן של זכויות אלה ולחילופין, ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 1,200,000 ש"ח. כמו כן ביקש להצהיר כי זכויות הבעלות ברכב הינן שלו. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה להטלת עיקולים זמניים על הדירה והרכב. כב' השופטת ברוש (בתפקידה אז כרשמת) קבעה, כי התובע הצביע לכאורה על קיומה של עילה ביחס לדירה אך לא לרכב ולפיכך הוטל עיקול על הדירה בלבד והדבר הותנה בהמצאתן של ערבויות וביניהן ערבות בנקאית בסך 200,000 ש"ח. ערבויות כאמור אכן הומצאו על ידי התובע.

בדיעבד הסתבר, כי התביעה שבפני הוגשה על-ידי התובע כשישה חודשים לאחר שהוכרז, לבקשתו, כפושט רגל, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע(פשר 006181/00). לאחר שנודע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על דבר הגשת התביעה שבפני, בוטלה הכרזתו של בית המשפט, לפיה התובע הינו פושט רגל, כמו גם צו כינוס הנכסים שהוצא נגדו ביום 8.5.00.

במהלך שנת 2004 הגישה הנתבעת תביעה לתשלום דמי שכירות ראויים כנגד התובע, הנסמכת על הטענה, כי היא בעלת מלוא הזכויות בדירה.

הדיון בשתי התובענות אוחד והתיק נקבע בפני.

להשלמת התמונה יצוין, כי מאז פתיחת ההליכים המשפטיים על ידי הצדדים נמכרה גם הדירה, לאחר שהחזרי המשכנתא בגינה לא שולמו במועד. רוצה לומר, הסכסוך בין הצדדים הפך לתיאורטי ברובו, באשר מרבית תמורת הדירה שימשה להחזר המשכנתא ולכיסוי עלויות הליכי המימוש שנגרמו בעטיה.