פסק-דין בתיק א 23749/06

1.         ביום 12.9.05 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב מספר רישוי 20-300-92(להלן: הטנדר) שהיה נהוג על ידי רון בן גלים (להלן: בן גלים) ומשאית מספר רישוי 56-011-12(להלן: המשאית) שהיתה נהוגה על ידי הנתבע 2 (להלן: וויט) והיתה בבעלות הנתבע 1 (להלן: פילונוב). כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לשני כלי הרכב.

2.         באותה עת היה הטנדר מבוטח על ידי התובעת בביטוח נכסים. עלות תיקון הנזקים הוערכה על ידי שמאי מטעמה בסך 14,312 ש"ח. מתוך סכום זה שולם למבוטח ביום 31.10.05 סך של 11,948 ש"ח (לאחר ניכוי השתתפות עצמית וערך כינון). כן שולם למבוטח סך של 175 ש"ח החזר הוצאות גרירת הטנדר ממקום התאונה. כמו-כן נשאה התובעת בשכר טרחת השמאי בסך 400 ש"ח. 

3.         התובעת, הסבורה כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי וויט, נהג המשאית, הגישה תובענה זו (תחילה נגד הבעלים של המשאית ולאחר מכן תוקן כתב התביעה בהסכמה וצורף גם הנהג)  להשבת מה ששילמה למבוטחה ואת שכר טרחת השמאי.

            כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר ולכן תהא ההנמקה תמציתית, כמצוות הדין.

4.         התאונה אירעה בצומת קריית אתא מכיוון עכו לכיוון חיפה. המדובר בצומת מרומזר ובו שלושה נתיבי נסיעה. הנתיב הימני מיועד לתחבורה ציבורית בלבד והנסיעה בו ישר לכיוון חיפה. שני הנתיבים האחרים מיועדים לנסיעת יתר סוגי כלי רכב. הנתיב האמצעי מאפשר נסיעה ישר לכיוון חיפה וגם פניה שמאלה לכיוון קריית אתא או סיבוב פרסה חזרה לעכו. הנתיב השמאלי מאפשר רק פנייה שמאלה.

5.         גרסת בן גלים הנה בתמצית, כי ביום התאונה בשעה 9.00 בערך הגיע לצומת קריית אתא מכיוון קריית חיים לכיוון חיפה והשתלב בנתיב האמצעי. בהגיעו לצומת הראה הרמזור אור אדום ולכן נעצר בקו העצירה. בעודו עומד הגיחה לפתע המשאית שנסעה במהירות אף היא בנתיב האמצעי. מסיבה כלשהי סטתה ימינה לכיוון הנתיב הימני ותוך כדי סטיה פגעה בטנדר והסבה לו נזק בדופן הימנית. כתוצאה מהפגיעה נזוק גם הצמיג הימני האחורי כך שהטנדר נעצר במקום ולא ניתן היה להזיזו אלא בעזרת גורר, שהוזמן.

6.         גרסת וויט ופילונוב הנה לעומת זאת שהמשאית אשר נסעה בנתיב האמצעי, נעצרה לפני הרמזור האדום. כאשר התחלף האור לירוק החל וויט בפנייה איטית לכיוון קריית אתא. המשאית נסעה בין חמישה לעשרה מטרים כאשר לפתע הגיח בנתיב השמאלי הטנדר ונסע לכיוון חיפה. כתוצאה פגע הטנדר בפגוש הקדמי של המשאית והמשיך בנסיעה ישרה מכח ההתמדה עד אשר נעצר לאחר הצומת בכיוון חיפה.

7.         התובעת צירפה את חוות דעת השמאי מטעמה הכוללת תמונות של הטנדר. יש להצטער על האיכות הירודה של הצילומים המקשים עד מאוד על בחינת מהות הפגיעה בטנדר. מעיון בדוח השמאי עצמו עולה, כי הטנדר ניזוק בחלקו האחורי הימני, בדופן הימנית לרבות הצמיג האחורי הימני וכן נגרמה מעיכה בגג. מהתבוננות בתמונות ניתן להיווכח כי בדופן הימני האחורי ישנה מעיכה בולטת שהולכת ודועכת ככל שמתקרבים לחלק הקדמי של הטנדר.

8.         וויט ופילונוב צירפו אף הם תמונות של המשאית. לפי עדותם, כתוצאה מהתאונה התעקם הפגוש הקדמי וקיבל זווית של 90 מעלות. כעולה מהתאריך המוטבע על התמונות חלק מהצילומים נעשה ביום התאונה עצמו. משום מה, לא צולם פגוש המשאית כפי שנותר לטענתם עקב התאונה. לטענתם יישרו אותו לפני הצילום מבלי שנתנו הסבר להתנהגות תמוהה זו.

9.         ממכלול הראיות הגעתי למסקנה שהתאונה אירעה כפי שתוארה על ידי בן גלים, ומכאן, שהאחריות לאירוע התאונה ולתוצאותיה רובצת על כתפי נהג המשאית.

10.        ראשית, מיקום הנזק בכלי הרכב מתיישב יותר עם גרסת בן גלים מאשר עם גרסת וויט ופילונוב. לו פגע הטנדר במשאית ניתן היה לצפות שיהא נזק בחזיתו. הטנדר ניזוק כאמור בחלקו האחורי ובדופן הימנית. העובדה שהמעיכה משמעותית יותר בדופן האחורית כמו גם הנזק לצמיג האחורי מעידים אף הם על פגיעה בטנדר על ידי רכב שבא מאחוריו.

            שנית, הנזק במשאית מתיישב אף הוא עם פגיעה בחזיתו ברכב אחר. כפי שכבר צוין לעיל, בחרו וויט ופילונוב באופן תמוה ביותר ליישר את פגוש המשאית לפני צילום הנזק. יושם לב שהמדובר בפגוש ממתכת שיישורו אינו פעולה קלה וסביר להניח שלא ניתן לביצוע ללא עזרת כלים. מעבר לכך, לו התעקם הפגוש בזווית של 90 מעלות כטענתם ניתן היה להבחין בבירור בסימני כיפוף במתכת אם לא בשבירתה.

            שלישית, לפי גרסת וויט ופילונוב אירעה התאונה לאחר שהמשאית החלה בפניה שמאלה. ואכן, לולא כן לא היתה יכולה זו להתרחש לפי תיאורם. ואולם, אם המשאית החלה את הפניה שמאלה וגם נהג הטנדר סטה שמאלה על מנת למנוע תאונה (ראה הסברו של פילונוב בעמ' 7 ש' 20-22) הרי שלא יתכן שהטנדר המשיך בנסיעה ישר קדימה מכח ההתמדה אלא היה ממשיך בנסיעה שמאלה לכיוון קריית אתא.

            רביעית, אם נניח שהטנדר נסע כגרסת וויט ופילונוב ישר לכיוון חיפה ולא סטה על מנת למנוע את התאונה הרי שהטנדר היה ניזוק בחזית ולא בחלקו האחורי והדופן הימנית. גם הפגיעה במשאית היתה בדופן ולא בפגוש הקדמי.

            חמישית,  פולינוב העיד כי " נראה לי שרצה לעשות סיבוב כדי לא לעשות תאונה סטה שמאלה. מתי בן אדם רואה שתהיה תאונה הוא אינסטינקטיבית רוצה למנוע את התאונה ועושה סיבוב שמאלה..." (עמ' 7 ש' 20-22) - מילים כדורבנות. נראה כי הסברו את התנהגות בן גלים מסביר דווקא את התנהגות וויט.

11.        בא כח הנתבעים טען כי בהיות בן גלים צד מעונין בתוצאות ההליך אין לקבל את עדותו. כן טען, כי עדותם העקבית והסדורה של וויט ופילונוב מעידה על אמינותם. על כך יש לומר, כי דווקא האחרונים הנם בעלי עניין מובהק בתוצאות ההליך, שכן פרט לביטוח חובה לא החזיקו בפוליסת ביטוח אחריות בת-תוקף, כך שאם יחויבו בדין יהיה עליהם לשאת בתשלום. בן גלים לעומת זאת קיבל תגמולי ביטוח מאת המבטחת וזו התובעת בהליך דנן במסגרת תביעת תחלוף. ככל שנגרמו לבן גלים הפסדים הרי שאלה אינם שקולים כנגד הסיכון הכספי של הנתבעים.

12.        גרסת וויט ופילונוב אכן היתה עקבית וסדורה עד כדי כך, שגם הסתירות בין האמור בתצהיר לבין העדות בבית המשפט היו זהות. בתצהיר נטען כי לאחר התאונה ולאחר שהחליפו פרטים עם בן גלים פינו את הצומת לבקשת שוטר שחלף במקום, המשיכו לכיוון חיפה (אף כי פניהם היו מועדות לקריית אתא) והעמידו את המשאית לאחר הצומת בימין הדרך. בעדותם לעומת זאת העידו כי המשיכו בנסיעה לכיוון חיפה  משום שלבקשת שוטר נדרשו לפנות את הצומת וחפצו לעמוד בסמוך למקום בו נעצר הטנדר כדי לשוחח עם בן גלים.

            עצם הסתירה אינה מפתיעה, שהרי אין לצפות ממי שמעורב בתאונה שיזכור את אשר התרחש לפרטי פרטים. המפתיע הוא שישנה זהות בגרסאות ובסתירות.

13.        בא כח הנתבעים האריך בטיעוניו, הן לפני תחילת שמיעת הראיות והן בסיכומיו, על חוסר נכונות התובעת להעמיד את גרסאות הנהגים לבדיקה במכונת אמת, אף כי כל המעורבים גילו נכונות לעשות כן.