פסק-דין בתיק א 23743/03

1.         מבוא:

בפני תביעה שהגיש ברא-נס שושן (להלן: "התובע" או "ברא-נס") נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") על סך של 546,065 ש"ח.

השאלה שהועמדה לדיון בתיק זה היא: שאלת מחויבותו של בנק המלווה פרויקט בניה כלפי קבלן משנה שעבד בפרויקט הבניה, כאשר אין הסכם בכתב בין הבנק וקבלן המשנה .

התובע שימש כקבלן משנה אצל חברת בינוי והשקעות ש.ט.א.י. בע"מ (להלן: "חברת ש.ט.א.י.").

בשנת 1995 נחתם הסכם ליווי בין הבנק וחברת ש.ט.א.י. באשר לפרויקט בניה של שני בניינים ברובע י"א באשדוד (להלן: "הפרויקט").

            הסכם ליווי מחודש נחתם בחודש יולי 1997 באשר להמשך ליווי הפרויקטים.

התובע וחברת ש.ט.א.י התקשרו ביניהם בהסכם, שאינו נושא תאריך (ככל הנראה ההסכם הוא משנת 95 - עמ' 3 שורה 25 לפרוטוקול), ועפ"י ההסכם, התחייב התובע לבצע עבודות בפרויקט תמורת סך 3,750,000 ש"ח.

אין חולק על כך, כי למרות העדר הסכם נוסף בכתב בין ברא-נס לחברת ש.ט.א.י ולמרות העדר הסכם בכתב בין הבנק וברא-נס, אושרו בפועל לברא-נס חשבונות נוספים לתשלום ע"י מפקח הבניה של הפרויקט, ושולמו לו כספים בסך 6,916,465 ש"ח (נספח ה' לכתב התביעה), בגין עבודות שביצע בפרויקט.

ברא-נס ביצע עבודה נוספת בפרויקט בסך של 421,000 ש"ח + מע"מ, אשר אושרה ע"י מפקח הפרויקט אך לא קיבל את תמורת העבודה  וטען, כי על הבנק לשלם לו סכום זה, וכן דרש להשיב לו ערבות בנקאית צמודה בסך 187,000 ש"ח, שנתן לבנק, ומכאן סכום התביעה.

2.         תמצית טענות התובע:

א)         לאחר חתימת הסכם הליווי בין הבנק וש.ט.א.י בשנת 1997; הודיע מפקח הפרויקט, שמונה לכך מטעם הבנק, לתובע, כי הבנק הוא האחראי בכל הקשור לחוזים עם קבלני משנה בפרויקט ולתשלומים  לקבלני משנה.

ועל כן, דרש הבנק ערבות בנקאית לטובתו , וכך נעשה.

העבודות בוצעו מול המפקח והבנק שילם תשלומים לתובע לאחר קבלת אישור המפקח.

ב)         התובע טען, כי בינו ובין הבנק התקיים חוזה בין במפורש ובין במשתמע ובין בדרך של התנהגות, לפיו התובע אמור היה לפעול בהתאם להוראות המפקח והבנק אמור היה לפעול בהתאם להוראות המפקח ולשלם לו בגין עבודתו.

כך נהגו הצדדים לחוזה במשך כארבע שנים והדבר השתרש והפך לנוהג, וחברת ש.ט.א.י היתה למעשה גוף ששימש רק לצורך טיפול בנושא מיסוי וניכוי במקור, אך לחברת ש.ט.א.י לא היתה כל שליטה על התשלומים.

ג)          התובע טען, כי בינואר 2002, לאחר שהמפקח אישר לבנק לשלם לו 421,000 ש"ח + מע"מ בגין עבודות שביצע, הפר הבנק את ההסכמות ביניהם וסרב לשלם.

נוהלו במשך מספר חודשים הליכי מו"מ בין הבנק וקבלני המשנה במטרה לחתום על הסכם אך לא נחתמו הסכמים, ועל אף אישור המפקח, עצר הבנק את התשלומים ובכך הפר את החוזה הקיים בינו לבין התובע, וכן סרב להשיב את הערבות הבנקאית, שלא כדין.

3.         תמצית טענות הנתבע:

א)         הבנק טען, כי אין קשר חוזי בינו ובין ברא-נס, לא במפורש ולא במשתמע או בכל דרך אחרת.