פסק-דין בתיק א 2367/06

1.         תביעה ותביעה שכנגד בגין סכסוך שכירות. בישיבת ה 23.7.06 הסכימו הצדדים שפסק הדין יינתן בדרך הקבועה בסע' 79א לחוק בתי המשפט, לאחר שמיעת ראיות וסיכומים בעל פה. לאור טיב ההליך לא תנומק התוצאה, אך אציין מספר שקולים שעמדו לנגד עיני לאחר שמיעת הראיות.

2.         במושכר גרו בתו וחתנו של השוכר (האחרון הוא הנתבע). מדובר על חוזה שכירות לשנה, עם אופציה להאריך השכירות  לשנתיים נוספות.

3.         יש לקבל טענת התובע כי לשנה הראשונה והשנייה הוסכם על דמי שכירות מופחתים בשיעור 400 דולר בשנה הראשונה, ו 450 דולר בשנה השנייה,  כנגד ביצוע עבודות תיקונים ותחזוקה נדרשים בנכס. כאשר החל מהשנה השלישית אמורים היו דמי השכירות לעמוד על 500 דולר לחודש.

אין אפוא לקזז מחובות השכירות כל סכום בגין עבודות כנ"ל.

4.         יחד עם זאת, לטענת הנתבע , והדבר מסתבר, לא כללה ההסכמה עבודות יסודיות בגין פגמים נסתרים שעליהם לא ניתן היה לדעת מראש לעת בדיקת המושכר ולקראת התקשרות הצדדים בהסכם, כמו החלפת מערכת החשמל בסך 3800 ש"ח. הנתבע קיזז סך זה מדמי השכירות. אלא שאין אסמכתא על תשלום בסך 3800 ש"ח בו נשא הנתבע.

5.         התברר כי המוציא והמביא מטעם התובע בכל הקשור לענייני המושכר, היה אחיינה של אשתו, יובל, והוא שאף חתם על ההסכם בשמו של התובע וטיפל עבורו בענייני המושכר. אותו יובל לא הובא לעדות, אף שלטעמי, וחרף טענות ב"כ התובע,  הצורך בעדותו יכול היה להיות נהיר, וכאשר ידוע היה לתובע עצמו שיובל  היה המוציא והמביא מטעמו בכל ענייני השכירות.

6.         הנתבע טוען שהוסכם בין הצדדים בעל פה שגם לשנה השנייה ישולם סך של 400 דולר במקום 450, עבור חיבור הארקה, פינוי עץ שנפל, זפת וסיד. לפי טענת שמעון, חתנו של הנתבע,  נתן התובע באמצעות יובל  את הסכמתו לבצוע השיפוץ במחסן - שהפך למשרד. התובע מתכחש לכך, ומפנה שכל שנוי או תוספת במושכר טעונים הסכמה מראש ובכתב שלו, לפי סע' 10 להסכם השכירות.  

7.         נתבע סך של 50 דולר עבור חודשי השכירות בשנת השכירות השנייה ו 100 דולר עבור החודשים בשנת השכירות השלישית, כאשר נטען שהשוכר הוסיף לשלם כל העת 400 דולר (במקום 450 דולר לחודש בשנה השנייה, ו 500 דולר בשלישית).

8.         נתבע גם נזק בגין כריתת עצי פירות וחורש מהחצר ללא רשות, וכן גדר צמחית.  לפי טענת הנתבע וחתנו לא היו בחצר עצי פירות אלא זבל וטינופת, וגזעים קטנים של עצים שהכילו נחשים - והכל פונה ע"י הנתבע ועל חשבונו. התובע אף הגיש חוו"ד שמאי לאומדן הנזק. השמאי הודה כי אין בידו לקבוע בדיעבד כמה עצים נכרתו וסוגם, והוא נסמך על דברי התובע. אומדנו היה 8600 ש"ח, לפי 4 עצי חורש, 6 עצי פרי וגדר צמחית.

9.         לפי עדות השכן ברוך דותן היה עץ תות שקיים עד היום, וכן זכר העד עץ גויאבה ועץ לימון. הוא הודה כי יתכן שהיו עצים נוספים (אך ההתרשמות היא שאף התובע לא יכול לדייק בשאלה כמה עצים נכרתו ע"י הנתבע, כאשר הודה  שעזב הנכס לפני 9 שנים, ומאז היו שני שוכרים נוספים לפני הנתבע). ואלו גדר חיה היתה רק בחזית. העד דותן אישר גרסת הנתבע שבשלב מסוים נפל עץ ענק בחצרו של הנתבע, והיה צריך להביא גוזמים וכורתים לטפל בו.

10.        בכתב התביעה המתוקן נתבע סך נוסף של 1000 דולר בגין חודשי שכירות מאי ויוני 2006 שלא שולמו. עם זאת מאישור הבנק שצורף לבקשה לפיצול סעדים עולה שהתקבלו דמי השכירות בחודשים מאי ויוני 2006.

בכל מקרה פסק דין זה מתייחס לחיובי השכירות עד למועד הגשת כתב התביעה המתוקן ביוני 2006, כפי שנתבעו בכתב התביעה המתוקן.

11.        כאמור, סע' 10 להסכם מתנה שנוי במושכר או תוספת לו בקבלת הסכמה מראש ובכתב מן המשכיר. אין חולק שלא התקבלה הסכמה בכתב. לטענת הנתבע התקבלו הסכמות בעל פה מיובל, כאשר המשכיר אדם מבוגר והוא התבקש שלא להטרידו.

12.        הנתבע לא הציג כל קבלה על עלויות העבודות שהשקיע במושכר, שכן לטענתו  נעזר בחברים. הנתבעת הודה כי קיבל הנחה בדמי השכירות לשנתיים הראשונות בשיעור 1800 דולר , אלא שלטעמו השקיע הרבה מעבר לכך, לרבות בעבודות שלגביהן לא נתנה ההנחה. מטעמו העיד מר אסף רז, חברו.

מעדותו של האחרון ניתן ללמוד שהנתבע היה מודע לכך שבדירה יש עובש עת שכר אותה. העד יחד עם אביו ופועל נוסף צבעו את הדירה. העד הנו חברו של שמעון, חתנו של הנתבע, והוא טען שלא הוצאה קבלה על העבודה.  העובש חזר לאחר הצביעה. העד הודה כי פעולת הצביעה הראשונה התבצעה ישירות על העובש, ללא פעולה מקדימה.

לטענת הנתבע - לא הקים במושכר עסק בניגוד למטרת השכירות המוסכמת בחוזה. עם זאת הודה ששיפץ המחסן כדי שיוכל לעבוד בו עם פינת מחשב.  לטעמו לא מהווה הדבר שימוש במושכר לצרכי עסק.

13.        הבאתי בחשבון סכום מסויים כקיזוז מוצדק, אף כי שעורו צנוע בהרבה מזה לו טען הנתבע. לא קבלתי כל, אף לא רוב, הערכת השמאי מטעם התובע שהערכתו מבוססת על תשתית עובדתית שנויה במחלוקת לגבי כמות העצים ואורך הגדר שנכרתה.

14.        אציין אף טענת הנתבע לפיה בעקבות אירועי הלחימה בצפון נפגע הבית מהדף טיל קטיושה, ונגרמו לבית נזקים הן לרכוש בדירה והן למבנה עצמו , כאשר התובע זכה לפיצוי ממס רכוש בסך של 5000 ש"ח בגין נזקי המבנה, אך לא הוא אלה הנתבע הוא שתיקן הנזק, שכן מדובר היה בנזק שלא איפשר המשך מגורים. מבוקש אפוא לקזז אף סכום זה.

15.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שבכתבי הטענות והתצהירים, ובעדויות, מצאתי לנכון לדחות התביעה שכנגד. את התביעה העיקרית כנגד מר קוט אני מקבל באופן חלקי. אני מחייב את הנתבע מר קוט, לשלם לתובע מר קסלסי סך של 7000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ, וכן החזר חלקי של הוצאות שכ"ט השמאי (בגין חוות הדעת והעדות) בשיעור 1000 ש"ח ומע"מ. בנוסף ישיב הנתבע לתובע האגרות בהן נשא האחרון, כשהן נושאות הפרשי הצמדה וריבית מן היום בו שולמו.