א.         מהות התביעה

זו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים")

ב.         עובדות רלבנטיות

ביום  10.2.94 בשעה 11:45 או בסמוך לכך נהג יעקב חסין ז"ל (להלן: "המנוח") את משאיתו מצומת הערבה לכיוון צומת רותם, איבד שליטה עליה, התהפך, נפגע באורח קשה ביותר והובהל לבית החולים שם נקבע מותו. 

המנוח אשר היה בעת התאונה בן 39 בלבד נישא לתובעת 1 ביום 24.8.75 ונולדה להם בת בכורה (להלן: "התובעת 2") ביום 20.6.1976.

עם חלוף הזמן עלו נישואיהם על שרטון והם התגרשו ביום 27.5.86.

לאחר גירושיהם גמלה בליבם ההחלטה להביא ילד נוסף במשותף ולשם כך עברו השניים טיפולים רפואיים עד שמאמציהם נשאו פרי וביום 15.2.90 נולדה להם בת נוספת (להלן: "התובעת 3"). 

ביום 19.12.90 חתמו הצדדים על נספח להסכם הגירושין בו הסדירו את נושא דירתם.

לאחר החתימה המנוח רכש דירה ברעננה וחלק את זמנו בין הדירה בה התגוררה התובעת 1 בהרצליה לבין דירתו ברעננה, כל זאת עד למותו בתאונת דרכים ביום 10.2.94.

לאחר התאונה, הגישו התובעות תביעת נזיקין שהתבררה בבית משפט השלום ברמלה. שם הוחלט להפסיק את התביעה עד לאחר שיוכרע באופן סופי נושא מעמדה של התובעת 1.

לטענת התובעות, הפסקת התביעה שם היתה כדי להמתין להכרעת בית המשפט העליון בסוגיית מעמדה וזכויותיה של התובעת כידועה בציבור לפי חוק הפיצויים; בעוד שהנתבעת טוענת כי הפסקת ההליך נבעה מן ההליכים שהתקיימו במקביל בעניינה של התובעת 1 בבית הדין הרבני.

ביום 9.8.00 הוגשה התביעה נשוא דיוננו לבית משפט זה.

ג.          הפלוגתאות בין הצדדים

-           האם ויתרה התובעת על זכותה לאור הליכים קודמים?

-           הקיים השתק פלוגתא?

-           הזכאית התובעת מס. 1 לפיצויים?

-           גובה הפיצוי

ד.         טענות סף

1. משמעות הסכמת הצדדים

בשנת 1995 הגישו התובעות תביעה שהתבררה כאמור בבית משפט השלום ברמלה.

ביום 30.6.98 הופסקה תביעה זו לאחר שהצדדים הסכימו ביניהם  כדלקמן:

"בשלב זה מוסכם כי הדיון בתובענה זו יופסק עד לאחר שיוכרע באופן סופי מעמדה של התובעת מס' 1.

מוסכם כי ניתן יהיה לחדש את ההליכים בתובענה הזאת על מנת שלא להאריך בהליכים שלא לצורך תוך שנשמרת זכותם של הצדדים לבקש תיקון כתבי הטענות בהתאם לתוצאות ההליכים המקבילים המתנהלים בעניין התובעת מס' 1."

לטענת הנתבעת ההליכים בעניינה של התובעת 1 הינם ההליכים שהתקיימו בבית הדין הרבני, שבהם נדחתה תביעתה להכיר בה כאלמנת המנוח.