פסק-דין בתיק א 23492/03

1.         התובעים הגישו תביעה נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק) על סך 393,476 ש"ח  וזאת להחזר כספים, ששילמו לטענתם לבנק, שלא כדין.

2.         התובעת 1 - היא חברת בניה המתמחה בהקמת מוסדות ציבור (להלן: "החברה") והתובע 2 - הוא מנהלה (להלן: "פרוספר").

3.         התובעים טענו, כי במהלך השנים 1997 עד 2001 ניהלה החברה חשבונות עסקיים בסניף שדרות של הבנק, ולצורך קבלת אשראי היא נדרשה על ידי הבנק, שלא כדין ותוך התניית שירות בשירות, לפתוח תוכניות חסכון ולרכוש קרנות נאמנות בהתאם להנחיות הבנק.

            בסניף הבנק הנתבע התנהלו שלושה חשבונות הרלוונטים לתביעה.

חשבונות עסקיים של החברה שמספריהם 52100/12 ו- 84900/52 על שם החברה וחשבון פרטי מספר 11526/87 על שמו של פרוספר.

4.         התובעים טענו, כי כתוצאה מאותה התניית שירות בשירות וכן כתוצאה מהטעייה והתנהגות בחוסר תום לב, הצגת מצג כוזב ומצגים רשלניים, הם שילמו ביתר סך 243,476.33 ש"ח נכון ליום 1/1/2003 וכן נגרם להם נזק בגין פגיעה במוניטין בשיעור של 150,000 ש"ח לפחות.

על כן הועמד סכום התביעה בסך של 393,476.33 ש"ח.

5.         תמצית טענות הבנק:

א)         הבנק הכחיש את טענות התובעים, וטען כי החשבון נוהל בדרך העסקים המקובלת.

ב)         הבנק הכחיש טענת התניית שירות בשירות וטען, כי לא נתן כל יעוץ רשלני.

ג)          הבנק טען טענות באשר לחוות דעתו של המומחה, וממצאי המומחה.

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להדחות מהנימוקים כדלקמן:

א)         באשר לטענת התניית שירות בשירות:

(1)        השאלה אשר יש לבחון אותה בתיק זה היא:

האם הפר הבנק את הוראות סעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א 1981 בכך שהתנה, אם התנה, מתן אשראי לחברה בפתיחת תוכניות חסכון ו/או רכישת קרנות נאמנות וזאת באמצעות כספי אשראי שהועמדו לחברה על ידי הבנק.

(2)                  סעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א - 1981 קובע:

"א) לא יתנה תאגיד בנקאי מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהתאגיד ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.

ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין התנאת מתן שירות בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות".

(3)        התניה אסורה קיימת כאשר מתקיימים שני רכיבים: