פסק-דין בתיק א 23314/06

רקע ועובדות

ביום 18.1.06 נחתם בין הצדדים זיכרון דברים, לפיו התובעת מוכרת לנתבע ואשתו נכס ברחוב הסדנא 28 באזור התעשייה בחולון (להלן: " הנכס"), תמורת 132,000 דולר. (נספח א' לכתב התביעה)

בהתאם לזיכרון הדברים:  "המוכר ימכור את הנכס לקונה שהוא נקי מכל חוב או שעבוד או חוב לצד שלישי או לכל גורם אחר מעקול וכדומה תמורת סכום של 132,000$".

כן נקבע כי השלמת המכירה תתבצע תוך חודש ימים מחתימת החוזה ובמקרה של הפרת החוזה, ישלם המפר פיצוי כספי לצד השני בסך 10,000$.

במעמד חתימת זיכרון הדברים, שילם הנתבע מקדמה בסך 10,000 ש"ח.                   

בפועל לא נחתם בין הצדדים הסכם מכירה והעסקה לא הושלמה.

טענות התובעת

התובעת הינה הבעלים החוקי של הנכס, אשר נרכש מהקבלן המבצע וזיכרון הדברים נחתם לאחר שהיא פרסמה את הנכס למכירה.

לגרסתה, הנתבע בדק, טרם החתימה, את מצבו המשפטי והפיסי של הנכס והגיע לגמירות דעת לרכישתו.

הובהר לנתבע שעל הנכס לא רובץ כל חוב, עיקול, שיעבוד או זכויות צד ג' וזיכרון הדברים נחתם כאשר כל נתוני הנכס היו בידיעתו. (סעיף 6 לכתב התביעה)

לגרסתה, הנתבע ניסה להתחמק ממימוש העסקה, למרות שהיא הציגה בפניו כל אישור שנדרש ממנה וכשבוע ימים לאחר חתימת זיכרון הדברים, הודיע הנתבע כי אינו מתכוון לרכוש את הנכס ובכך הפר את החוזה ביניהם.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע לשלם לה את הפיצוי המוסכם אשר נקבע בזיכרון הדברים, ואשר עמד נכון ליום הגשת התביעה על 37,000 ש"ח.

טענות הנתבע

הנתבע הגיש תביעה נפרדת להשבת המקדמה ששילם לתובעת במעמד החתימה על זיכרון הדברים, בסך 10,000 ש"ח, הוא התקשר לבנה של התובעת בעקבות מודעה בעיתון לגבי מכירת הנכס.

הנתבע ואשתו, אשר הנכס היה מיועד לניהול עסקיה, נפגשו עם בנה של התובעת, אשר אמר כי גודל הנכס הינו 220 מ"ר ואין כל חוב או עיקול על הנכס. משם הם נסעו לבית התובעת וחתמו על זיכרון הדברים. (סעיף 7 לתצהירו)

זיכרון הדברים נחתם לאור העובדה שבן התובעת הודיע לו שיש קונה פוטנציאלי אחר, לכן נחתם בכתב יד ובקצרה, כדי להשאיר מקום לבדיקות נוספות. (סעיף 9 לתצהירו)

למחרת היום הוצא נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין והנתבע פנה להתייעצות אל עורך הדין שלומי ברושי, אשר מצא כי הנכס לא רשום על שם המוכרת והיא אינה מוזכרת בו, קיימות הערות לטובת גורמים שונים על הנכס וגודל הנכס אינו 220 מ"ר אלא 203 מ"ר. (עמוד 5 שורות 25-27 לפרוטוקול).

משפנה לבנה של התובעת, אשר הבטיח לו שנושא החובות יוסדר בקרוב והפנה אותו לקבלן ממנו נרכש הנכס על ידי בעלה המנוח של התובעת. האחרון סרב להתחייב למועד בו ניתן יהיה לרשום את זכויות הבעלות שלו בנכס.(סעיף 19 לתצהיר הנתבע).

בחקירתו הנגדית השיב הנתבע, שעורך הדין אליו הופנה על ידי בן התובעת אמר לו שיש בעיות משפטיות שיש לפתור אותן. (עמוד 8 שורה 25 לפרוטוקול).

עו"ד ברושי המליץ לנתבע, בנסיבות בהן על הנכס רובצים חובות ושעבודים, היעדר רישום בעלות ואי התאמה בגודל הנכס בין מה שהובטח לנתבע ובין הרישום בלשכת רישום המקרקעין, שלא לרכוש את הנכס. (סעיף 22 לתצהיר הנתבע).