פסק-דין בתיק א 232/00

נתונים עובדתיים שאינם במחלוקת

1. התובע, יליד 09/03/1956, נפגע בתאונת דרכים, שחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "חוק פלת"ד") חל עליה. התאונה ארעה ביום 28/04/1999, עת היה התובע בן 43. התובע איבד שליטה על הרכב בו נהג, פגע בקיר בטון, ונפצע במספר מקומות בגופו, בעיקר ברגליו ובפניו. הוא הובהל לביה"ח רמב"ם, כשהוא סובל משברים בעצמות הפנים, בשיניו ובלסת העליונה. כמו כן נגרמו לו שברים באגן וברגל שמאל. הוא אושפז בבית החולים רמב"ם עד ליום 12.5.99, לאחריו הועבר לביה"ח אלישע, שם שהה, לצורך טיפולים שיקומיים, עד ליום 28.5.99.

2. התובע הוא בעל תואר ראשון ושני בהוראת מקצועות טכניים, וכן הוסמך כטכנאי מכונות לרכב, תוארים אותם קיבל בבריה"מ, משם עלה ארצה בשנת 1990. בשנותיו הראשונות בישראל, עבד התובע אצל מספר קבלנים, ככל הנראה בתפקידים טכניים, ומאז חודש יוני 1994 עבד כאזרח עובד צה"ל במספנות חיל הים בתפקיד מסגר-רתך (בדירוג מתכת). לאחר התאונה, התובע חזר לעבודתו רק ביום 1/3/00 והמשיך לעבוד באותו מקום העבודה גם לאחר התאונה.

3. כאמור, אין הצדדים חולקים על כך שהתובע זכאי לפיצויים על פי חוק פלת"ד. המחלוקות הן לעניין גובה הפיצויים המגיעים לו.

שתי הנתבעות - מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן- "נתבעת 1") ואבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן- "נתבעת 2") - היו המבטחות של הנוהג ו/או המשתמש ברכב התובע במועד בו אירעה התאונה, והן נושאות בחבות לפצות את התובע על נזקיו על פי היחס של 30% לנתבעת 1, ו-70% לנתבעת 2.

הנכויות שנקבעו לתובע

4. מיניתי שני רופאים מומחים, וקביעותיהם בחוות דעתם היו כדלקמן:

פרופ' סודרי, אשר תחום התמחותו הוא באורטופדיה, קבע כי נותרו לתובע 10% נכות בגין פציעה לפי סעיף 75(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן - "תקנות המל"ל") עקב צלקת רגישה ומכערת ברגלו השמאלית, ונכות בשיעור 30% לפי סעיף 48(1)(ז) לתקנות המל"ל בגין הגבלה בינונית בתנועתיות מפרק הירך לאחר שבר. סה"כ נכות רפואית בתחום זה - 37%.

פרופ' לאופר, מומחה בתחום פה ולסת, קבע, כי בגין איבוד 6 משיניו בלסת העליונה, זכאי התובע ל-1.5% נכות. כמו כן, עקב צלקת באורך 3 ס"מ, הנראית לעין ורגישה למישוש בשפה העליונה, סבר פרופ' לאופר, שיש להעניק לתובע 5% נכות נוספים.

נכותו הרפואית של התובע

5. כאמור, קבע פרופ' סודרי לתובע 30% נכות בגין הגבלה בינונית בתנועתיות. הנתבעות טוענות כי נכותו הרפואית קטנה יותר, ולא יותר מ-20%. לטענתן של הנתבעות עולה מעדותו בבית-המשפט של פרופ' סודרי, כי יש להקטין את נכותו הרפואית (קל וחומר תהיה להפחתה זו השלכה על הנכות התפקודית), כיוון שמצבו השתפר. חוקר פרטי מטעמן של הנתבעות צילם את התובע כאשר טיפס במדרגות ונשא משאות. באחת מקלטות הוידאו שצילם החוקר, נראה התובע נושא בידו האחת 3 שקיות עמוסות מצרכים ובידו האחרת 8 בקבוקי מים מינרליים. בהמשך נראה התובע עולה ויורד במדרגות המובילות אל ביתו באופן חופשי, בניגוד לטענותיו כי הוא צולע ומוגבל בתנועותיו.

הנתבעות טענו כי מצילומים אלה יש להסיק שמצבו של התובע הוטב מאז נבדק ע"י פרופ' סודרי כשנה קודם לכן. אף פרופ' סודרי אישר בעדותו טענה זו באומרו:

"אני מאשר שחל שיפור משמעותי מ-90 עד 100 מעלות. טווח התנועה בתמונה הוא כ-90 מעלות. אם זה 90 מעלות, היום הייתי מגדיר זאת כהגבלה קלה" (ע"מ 28 לפ', ש' 8-9) .

בהמשך עדותו סייג פרופ' סודרי דברים אלה באומרו, כי למרות שבתמונות בולט בבירור השיפור שחל במצבו של התובע, אין להסיק מכך מסקנה גורפת, שכן לדבריו:

"אדם שיש לו בעיה, זה נכון שאתה מראה תמונה אחת של החיים שלו, אבל תאמין לי, אדם שנפצע, יש ימים גרועים ויש ימים טובים. יש ימים שהוא בסדר ויכול ללכת ללא צליעה, ויש ימים שקשה לו, קשה לו במדרגות ובדברים אחרים. העניין שלך, להביא את הימים הטובים. אבל אני יודע בוודאות שיש ימים טובים ואין מגבלה מוטורית, ויש ימים קשים שבהם יש בעיה" (ע"מ 28 לפ', ש' 28-32).

בהמשך עדותו מוסיף פרופ' סודרי ומבהיר:

"זה תמונה רגעית. יכול להיות שלמחרת יהיו לו כאבים חזקים. יש לו פלטה מתכתית גדולה והוא עבר ניתוח... צריך לזכור כי מדובר בשבר קשה במפרק הירך, ראש הירך יצא מהמקום. היה שבר גדול. יכול להיות שכרגע התוצאות לא מורגשות, ואם [צ"ל- "ועם"] הזמן זה יגיע. התוצאות לא תמיד רואים אותן מיידית, הם יכולים להופיע בעתיד, ויכול להיות בעיה עם המפרק הזה" (ע"מ 29 לפ', ש' 30-31, ע"מ 30 לפ', ש' 2-4).

פרופ' סודרי הוסיף, כי יתכן שבעתיד נכותו של התובע תהיה אף חמורה יותר מזו שקבע בחוות דעתו (ראו ע"מ 30, שורות 16-17 לפ'). לעמדתו, אפילו אחוזי הנכות כיום הם 20%. יש להפעיל את תקנה 15 ולהעניק לתובע עוד 10% ניכות.

6. בחנתי את עדותו של פרופ' סודרי. סבורה אני, כי הוא נשאר בדעתו, כפי שהיתה בחוות דעתו, כי באופן ממוצע לאורך השנים ועד כמה שניתן לחזות את ההתרחשויות, יש לראות את התובע, כבעל נכות של 30%, למרות שכרגע נכותו הרפואית קרובה ל-20%, וזאת כיוון שפרופ' סודרי סבור שהיא תשתנה בשנים הקרובות ותגיע ל-30% לכל הפחות (וראו לעניין קביעת נכות רפואית בהתחשב בשינויים עתידיים בע"א 9502/02 רוזנבאום נ' אברי, דינים עליון, כרך ס"ח 638 ס' 4 לפסק הדין ).

פרופ' סודרי אף מסר שיש להשאיר את אחוזי הנכות, באומרו כי חישוב האחוזים נעשה בהתחשב "בגלל גילו הצעיר ושבר כזה, הסבירות שצפוי להחמיר, וזו הסיבה שצריך להשאיר את הנכות על 30 אחוזים. בצורה כזו אנו הוגנים כלפי שני הצדדים" (עמ' 32 לפ').