פסק-דין בתיק א 23078/01

1.         התביעות שתידונה להלן מקורן במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בעניין תשלום שכר טרחת עו"ד.

2.         התובע, עו"ד במקצועו, ייצג את הנתבעת בבית משפט לענייני משפחה בתביעה להגדלת מזונות ובתביעה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע למחצית הזכויות בקופות גמל ובקרנות פנסיונריות של בעלה לשעבר.

3.         ביום 5.8.01 הגישה הנתבעת לבית משפט לתביעות קטנות קריות תביעה כנגד התובע  להחזר הוצאות שנפסקו לה בהליך המזונות ואשר נגבו על ידי התובע, וכן לתשלום סכומים נוספים כפי שיפורט בהמשך. התביעה הועמדה על סך של 7,950 ש"ח.

4.         ביום 16.10.01 הגיש התובע לבית משפט השלום חיפה תביעה כספית כנגד הנתבעת לתשלום שכ"ט המגיע לו בגין הטיפול בשתי התביעות הנ"ל, ואשר הסתכם לטענתו בסך של 45,630 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

5.         ביום 3.12.01 נעתר כב' הנשיא לבקשת התובע והורה על איחוד הדיון בשתי התביעות בבית משפט זה. בעקבות האיחוד הגישה הנתבעת כתב תביעה מתוקן שכלל בין היתר טענות בעניין התרשלות התובע בטיפול בענייניה של הנתבעת על פי הנטען. התביעה המתוקנת הועמדה על סך של 60,020 ש"ח.

            התביעות עברו על שולחנותיהם של מספר שופטים עד שהונחו לבסוף על שולחני, וכעת הגיעה העת למתן פסק דין בהן.

6.         להלן אדון בטענות הצדדים כפי שעלו מכתבי הטענות ומעדויות  הצדדים.

            האם נכרת בין הצדדים הסכם שכ"ט ומהו תוכנו

            אין מחלוקת כי התובע לא ערך הסכם שכ"ט בכתב. לטענתו, הוסכם כי שכרו יהיה בסך של 15% בצירוף מע"מ מהסכומים שייפסקו לטובת הנתבעת בתובענות הנ"ל, וזאת בנוסף לסכומים שייפסקו על ידי בית המשפט.

7.         לנתבעת גרסה אחרת. לטענתה, בחודש 1/98 התייצבה במשרדו של התובע עקב המלצה של חבר משותף, ובפגישה הנ"ל הודיע לה התובע כי אינו עובד על בסיס הצלחה אלא על בסיס שכר טרחה קבוע מראש שישולם במלואו לפני תחילת הטיפול. בפגישה הנ"ל סוכם כי שכ"ט הכולל של התובע בגין הטיפול בשתי התביעות ועד לסיומן יעמוד על סך של 10,000 ש"ח כולל מע"מ.

8.         בהעדר הסכם בכתב בין הצדדים, אין לי אלא לדלות את תוכנו מעדויות הצדדים ונסיבות המקרה כפי שהובאו בפניי, ולאחר ששקלתי את גרסאות הצדדים, הגעתי למסקנה כי גרסת הנתבעת בדבר תשלום שכר קבוע עדיפה בעיני על פני גרסת התובע מהנימוקים להלן:

            ראשית - טענת התובע כי סיכם עם הנתבעת ששכרו יהווה אחוז מסויים מהסכומים שיגיעו לה בסוף ההליך, אינה מתיישבת עם העובדה שהתובע לא בירר בעצמו, במעמד הסיכום הנ"ל, מהו גובה הסכומים המגיעים לנתבעת ממימוש קופות הגמל ומהן אפשרויות הפדיון של קופות אלה, אלא כדבריו, הוא חי בעניין זה מפיה של הנתבעת ( ראה עדותו בעמ' 11 ש' לפרוטוקול ).

לא רק שהתנהגות זו אינה עומדת בקנה אחד עם התנהגותו של כל עו"ד סביר הכורך את גובה השכר שלו בסכומים שייפסקו לטובת לקוחו, אלא שהתנהגות זו מחזקת את גרסתה של הנתבעת כי גובה שכר הטרחה נקבע מראש וללא קשר לסכומים שייפסקו לטובתה. 

יצויין, שהקופות נשוא ענייננו, וכפי שהתברר לתובע בדיעבד, לא היו ניתנות לפדיון מיידי, משמע שלא היה בהן כדי להבטיח תשלום מיידי של שכר הטרחה הנטען על ידי התובע.

            שנית - התובע העיד כי מעולם לא החתים את לקוחותיו על הסכם שכ"ט, וכי הינו גובה בתיקים מהסוג בהם עסקינן שכ"ט בסביבות 10,000 דולר ( ראה עדותו בעמ' 9 לפרוטוקול ). כשנשאל הכיצד הוא זוכר בין אלפי התיקים שטיפל בהם, מהו גובה שכר הטרחה שסוכם, השיב:

"אני לא זוכר אלפי תיקים, כשאני לוקח תיק ואני מעיין בתרשומות ובעניין, אני זוכר כמה סיכמתי עם הלקוח".( עמ' 9  לפרוטוקול ).

כשנתבקש להראות את התרשומת שנערכה בתיקה של הנתבעת השיב:

" התרשומת נמצאת במשרדי. אין שום בעיה. לא ערכתי איתה תרשומת שכ"ט, ערכתי תרשומת במה אני יכול לטפל. ואני יודע בראש מה אני אמור לקבל. עד היום לא הגשתי אפילו תביעה אחת בגין שכ"ט." ( עמ' 12 לפרוטוקול ).

עדותו של התובע כי הינו גובה שכ"ט בסביבות 10,000 דולר לכל תיק, מחזקת את גרסתה של הנתבעת כי סוכם על תשלום קבוע. אמנם בהמשך חקירתו, ניסה התובע לצקת לעדותו הנ"ל משמעות אחרת ולפיה הוא דואג שהפירות מכל תיק יניבו לו כדבריו עשרת אלפים דולר ( ראה עדותו בעמ' 11 לפרוטוקול ), אולם, וכפי שצויין לעיל, התובע לא ערך שום בדיקה עצמאית לגבי השווי של קופות הגמל ואף לא בדק את אפשרות פדיונן, על כן, אינני מקבלת את עדותו הנ"ל.