פסק-דין בתיק א 23068/01

1.         ביום 17.8.00 נחתם הסכם בין הצדדים לפיו התחייבה התובעת לבצע עבור הנתבעים עבודות פירוק שרידי גג קיים, שנהרס כתוצאה משריפה שפרצה בביתם שבטבעון, ובניית גג רעפים חדש, הדומה לקודם. תמורת העבודה התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סך של 43,000 ש"ח בחמישה תשלומים שווים. עוד נקבע בהסכם כי מועד תחילת ביצוע העבודות יהא ביום 22.8.00, והן תושלמנה תוך 10 ימים.

2.         בתביעתה טענה התובעת, כי על אף שעמדה במועדים וביצעה כמעט את כל העבודות שנתבקשה ואף עבודות נוספות, כל ששולם לה היה סך של 17,200 ש"ח בשני שיקים ע"ס 8,600 כל אחד- האחד מיום 1.9.00 והשני מיום 1.10.00. שיק שלישי ע"ס 5,000 ש"ח שזמן פירעונו היה 1.11.00, בוטל על ידי הנתבעים. לפיכך, טוענת התובעת, יתרת חובם של הנתבעים בגין ביצוע העבודות לרבות העבודות הנוספות, בניכוי עלויות חומרי בידוד שרכשו הנתבעים ועלות החלון שהתקינו באמצעות בעל מקצוע אחר, עומדת על סך של 26,566 ש"ח.

3.         הנתבעים מצדם טענו כי התובעת כלל לא עמדה בהתחייבותה, ובכלל זאת מועדי ביצועה והשלמתה של העבודה כמו גם טיבה. לטענתם, נגרמו להם נזקים רבים הן בשל העיכוב בהשלמת העבודה והן כתוצאה מבניית הגג שלא על פי התכניות ובאופן לקוי ובלתי מקצועי. על כן הגישו התביעה שכנגד, בגדרה עתרו לחייב את התובעת בפיצוי בגין הליקויים כמפורט בחו"ד המומחה מטעמם, המהנדס יוסי בן-חורין, ונזקים נוספים לרבות אלו שנגרמו מאי עמידה בלוחות הזמנים, עגמת נפש וכיו"ב. תביעתם הועמדה לצורכי אגרה על סך 80,000 ש"ח.

4.         לאור אופי המחלוקת, הוריתי ביום 9.3.04 על מינויו של המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") על מנת שיחווה דעתו לגבי הליקויים בעבודות הגג והרעפים, ככל שיימצאו, ויעריך את עלות תיקונם.

5.         בהסכם דיוני שהושג בין הצדדים, הוסכם כי פסק הדין יינתן על סמך החומר שנמצא בתיק בית המשפט, לאחר הגשת סיכומים בכתב וללא שמיעת ראיות, למעט חקירתו של  המומחה.

6.         בחוות דעתו מיום 8.2.2005 סקר המומחה את הליקויים כפי שמצא, והעריך את עלויות התיקונים שיידרשו. אציין כי לעלויות שיפורטו בהמשך ראיתי להוסיף תוספת בשיעור 30% בגין ביצוע התיקונים שלא באמצעות התובעת, כפי שאישר המומחה בחקירתו, שכן לאור מערכת היחסים העכורה כיום בין הצדדים ולאור חלוף הזמן, אין מקום לביצוע תיקוני הפגמים על ידי התובעת.

בחוות דעתו, התייחס המומחה גם לעבודות הנוספות אותן נדרשה, על פי טענתה, התובעת לבצע. לגבי חלקן של התוספות, לא יכל המומחה לחוות דעה משום שמדובר במחלוקת עובדתית שלא היה בסמכותו להכריע בה. דרישת התשלום לגבי חלקן של התוספות אושרה על ידו כסבירה, כפי שיפורט בהמשך .

7.         בפתח הדברים אציין כי אין חשיבות בעיניי לשאלה מי יזם את ההתקשרות בין הצדדים. אין חולקין כי ההתקשרות נעשתה וכי לתובעת מגיעה התמורה בגין העבודה שביצעה בניכוי פיצוי בגין הליקויים והנזקים אשר נתגלו. אין חולק גם כי התובעת איננה זכאית לקבל תמורה בגין אותו חלק של העבודה שלא נעשה על ידה. דומה כי אף התובעת מסכימה לכך, שכן בסיכומיה ראתה להפחית מסכום התביעה את עלות התקנת חלון שלא ביצעה וכן ניכתה עלות חומרים שרכשו הנתבעים עבור יריעות.

8.         התמורה אשר היתה מגיעה לתובעת אילו נעשו העבודות על ידה כמתחייב מן ההסכם ועפ"י המועדים הקבועים בו, הייתה בסך 43,000 ש"ח. מתוך סכום זה קיבלה התובעת סך של 17,200 ש"ח. סכום היתרה אם כן עומד על 25,800 ש"ח, לפני קיזוז עלות החלון ורכישת היריעות כאמור לעיל. באם נתעלם לרגע מסוגיית העבודות הנוספות להן טוענת התובעת והליקויים ועלותם אותם נקזז בהמשך, נשאלת השאלה באם הסכום ששולם מבטא את התמורה המגיעה לתובעת בגין העבודה שביצעה בפועל. חוות דעתו של המומחה מלמדת שלא כך הדבר שכן מסקנותיו לגבי היקף הליקויים ועלות תיקונם אינן תומכות בטענת הנתבעים כאילו יש לפרק כליל את הגג ולבנותו מחדש. דין טענתם זו של הנתבעים להידחות כבר בשלב זה.

9.         עוד אני רואה להפנות כבר עתה, כי לא מצאתי בטענות שהעלו הנתבעים כלפי המומחה משום צידוק להתערב או לשנות את ממצאיו. ההלכה הפסוקה לעניין זה מורה כי בית המשפט יסמוך על מסקנותיו המקצועיות של מומחה אשר נתמנה על ידו, אלא אם כן מתגלה סיבה בולטת לעין וקיצונית שלא לעשות כן (ראו: ע"א 293/88 ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח', תק-על 90(2), 532 ; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פד"י מב(4), 563). סיבה שכזו לא נתגלתה בענייננו.

10.        קיבוע הרעפים

הנתבעים חלקו על מסקנת המומחה לפיה המסמרים בצד המזרחי של הגג ממוסמרים בהתאם לדרישות התקן, ועל כן יש לבצע קיבוע בצד המערבי בלבד. לטענתם, סוכם בין הצדדים כי ייעשה שימוש במסמרים מגלוונים. לא מצאתי כל תימוכין בראיות לטענתם זו. ההסכם אינו מדבר על שימוש במסמרים מגלוונים ואף התקן אינו מחייב זאת. העובדה שהנתבע ראה לציין זאת ברשימת הליקויים שמסר לידי מנהל התובעת אין בה לבדה כדי לאושש את הטענה כי זה היה הסיכום בין הצדדים.

11.        לוחות עץ לחיפוי ארגז הרוח

אני מקבל את קביעת המומחה כי לא קיים כל ליקוי בעניין זה. לשיטתו, התקן עליו סומכים הנתבעים את יהבם אינו רלוונטי לגג דנן, מה גם שממילא לוחות העץ עומדים בדרישות התקן.

12.        חיבורים בין קורות העץ של הגג

בעניין זה איתר המומחה מספר מקומות בהם הגימור אינו מושלם, כגון בחדר השינה, מעל דלת היציאה למרפסת ובמרפסת. לפיכך, קבע כי נדרשת עבודת מילוי בשפכטל עץ, שפשוף וצבע בעלות (הכוללת צבע ועבודה- ראה עמ' 13 שורה 10 לפרוטוקול) של 600 ש"ח. אני מקבל את קביעת המומחה בעניין זה וקובע כי העלות הכוללת של עבודות אלו הינה 780 ש"ח.

13.        שימוש ברעפים ישנים שנלקחו מהגג שנשרף

המומחה קבע כי הרעפים שהותקנו על ידי התובעת בדירת הנתבעים הנם תקינים. עם זאת,  בסוגיה זו יש צורך להכריע במחלוקת העובדתית שנתגלעה.