פסק-דין בתיק א 23055/02

בפתח הדברים הערה: המוצג חוות דעת גוכמן סומן בפרוטוקול ת/4, בטעות נכתב עליו ת/9 ועם כתיבת פסק הדין תיקנתי ל- ת/4.

הנתבעת, בנתה בניין מגורים ברח' עומר 37 בכרמיאל.

התובעים, בין יתר דיירי הבניין, רכשו דירתם בשנת 1995, וקיבלוה לחזקתם בשנת 1997.

בדירה התגלו ליקויי בניה שונים. פניית התובעים אל הנתבעת בבקשה לתקנם לא הועילה, ועל כן נאלצו לטענתם להגיש תביעה זו. יש לציין כי, קדמה להגשת התביעה הנדונה כאן, תביעה בת"א 851/00 בבית המשפט המחוזי בחיפה, בה היו התובעים כאן חלק מ- 21 משפחות אשר הגישו תביעה כנגד הנתבעת בגין ליקויים שונים באתרי בניה אותם בנתה בכרמיאל ובעכו.

התביעה שם פוצלה לבקשת הנתבעת, ופוצלה שוב, עד כי בפניי נותרה תביעה זו בלבד. כתב תביעה מתוקן בעקבות הפיצולים השונים הוגש ב- 10.4.03.

כתב ההגנה הוגש רק ב- 7.1.04. החל מפיצול התביעות וגורמים שונים חברו לעיכוב בהתקדמות ההליך השיפוטי. בסופו של דבר רק עתה בתחילת שנת 2008, הגענו לשלב מתן פסק דין, לעניין דירה אשר נבנתה ב- 1995. מצב דברים זה הוא משמעותי ביותר. להתמשכות ההליכים יש השלכה ישירה על טיב הראיות אשר ניתן להביא בתקופה כל כך מאוחרת, זכרונם של העדים, שמירת רשומות וכו'.

בתיק זה נשמעו ראיות, היות והנתבעת התנגדה ליתן מתן פסק דין על פי החומר בתיק וסיכומים, כפי שבדרך כלל מקובל בתיקים מסוג זה. הסיבה העיקרית להתנגדותה של הנתבעת, ככל הנראה, כי התובעים כאן מכרו את דירתם בשנת 1999-2000,דהיינו, לא שהו זמן רב בדירה.

הנתבעת סוברת כי, סיבה זו די בה כדי לשלול מן התובעים כל זכות לפיצויים, בנוסף לטענה כי כמובן לא נפל מתום בהתנהגותה בזמן הבניה וגם לאחר מכן, והיא מלאה אחר כל חובותיה על פי החוזה, ועל פי החוק, ולתובעים אין כל עילת תביעה כנגדה.

מטעם התובעים העידו התובעת ומר אסא זוהר, ומטעם הנתבעת הגב' מיכל לוי - מנהלת שירות לקוחות אצל הנתבעת, (להלן:"הגב' לוי") ומר עמית זיו - המומחה מטעמה הן לעניין ליקויים והן לעניין שמאות.

הוצגו מסמכים שונים ביניהם חוות דעת מהנדס גוכמן אשר תמכה בכתב התביעה (ת/4), חוות דעת השמאי מר אסא זוהר, ת/5, חוות דעת ושאלות ותשובות של פרופ' טצה מ,מ 1-2 ו- מ/3, חוות דעת מר זיו עמית נ/8 חלק מהתכניות, הודעות על תיקוני בדק, פרטיכל מסירה ועוד.

התייחסות לעדויותיהם של העדים המומחים תהיה במהלך הדיון ככל שידרש. לעדותה של הגב' לוי אין תרומה ממשית לקביעת הממצאים בתיק והסקת מסקנות, פרט לכך שאמנם טוב, חיוני ומוצדק, כי תהיה נושאת תפקיד כגון זה  בחברת בניה גדולה כמו הנתבעת.

התובעת

ממרחק של כ-10 שנים מאז קיבלו התובעים את הדירה, ו-7 שנים מאז עזבוה, העידה התובעת.

התובעים, היו זוג צעיר כאשר רכשו את הדירה. התובעת סטודנטית, התובע - איש צבא הקבע, ושניהם זכאים של משרד השיכון. את הדירה רכשו לאחר שראו פרסומים ושלטים וביקרו באתר המכירות.

התובעים לא נעזרו בעו"ד לצורך חתימת החוזה.

התובעת נדרשה כמעט מיד עם תחילת עדותה לעניין קורה באמצע אחד מחדרי השינה, בגינה העריך המומחה מר זוהר ירידת ערך של 10,000 דולר.

התובעת לא התכחשה לכך שראו בתכניות קו מקווקו במקום. לטענתה נאמר לה על ידי נציג התובעת, כי מדובר בקו דמיוני של האדריכלית אשר יתוקן בהתאם.

עם הבניה התברר, כי אין מדובר בדימיון בלבד, אלא בקורה באמצע החדר הצמודה לתקרה. כשראו זאת חשכו עיניהם, אך היות ומדובר בקיר תומך, היה ברור כי אי אפשר לבטל אותו. הם גם לא חשבו לבטל חוזה אחרי שחתמו ושילמו כסף.

אל עורך הדין פנו כאשר נתקלו בהתנהלות הנתבעת כלפיהם, החל מאיחור במסירה של 7 חודשים, בגינו לא תבעו כי זה "לא היה אקוטי", והמשך תיקונים של ליקויים בחוסר מקצועיות או כאשר נתגלו ליקויים כמו שיפועים הפוכים במקלחת שלא תוקנו,דלתות שלא נפתחו וכו'.