פסק-דין בתיק א 23021/04

בפניי תובענה בסדר דין מהיר, ובהתאם להוראות תקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אפרט להלן בקצרה את עיקרי נימוקי פסק הדין.

כללי -

1. התובעת, תחנת הדלק אחים סמאר בע"מ (להלן - "התובעת") מפעילה תחנת דלק בכניסה לעיר טמרה.
2. הנתבעת מס' 1 טל-קל תקשורת בע"מ (להלן - "הנתבעת"), טל-קל תקשורת בע"מ, הינה חברה העוסקת במכירת טלפונים ציבוריים והחזקתם.
3. התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נמחקה במהלך הדיון ביום 26/3/06 בפני כב' הרשמת ספרא ברנע.
4. אין חולק בין הצדדים, כי עוד בשנת 1998 רכשה התובעת מאת הנתבעת מכשיר טלפון אשר הותקן בתחנת הדלק לשימוש הקהל.
5. אין אף חולק, כי ביום 3/6/03 הזמינה התובעת מאת הנתבעת טלפון חדש במקום הטלפון הישן שהיה מותקן במקום, והכל בהתאם לטופס ההזמנה מיום 3/6/03 עליו חתומים שני הצדדים.
6. כפי שמצויין בטופס ההזמנה, עלות הזמנת המכשיר החדש, לרבות אחריות עד 3/6/05, היתה 3,000 ש"ח כולל מע"מ והתשלום בוצע באמצעות שלוש המחאות שמשכה התובעת לפקודת הנתבעת, בסך 1,000 ש"ח כ"א, כאשר זמן פרעונן היה 25/6/03, 25/7/03 ו-25/8/03.

טענות הצדדים -

7. התובעתדורשת לבטל את העיסקה מחמת טענתה לפיה במכשיר החדש התגלו קלקולים אשר הנתבעת לא הצליחה לתקן. עוד טוענת התובעת, כי הטלפון נלקח על ידי הנתבעת למעבדותיה, לצורך תיקונו, אך לא הוחזר לה בשל טענות הנתבעת לגבי תשלום התמורה החוזית.
8. אשר על כן, התובעת דורשת בכתב התביעה להורות על ביטול העיסקה ועל החזרת מכשיר הטלפון הישן לידיה או לחילופין, לשלם את שוויו שהינו להערכתה כ-4,700 ש"ח נכון להיום.
9. עוד דורשת התובעת שהנתבעת תשיב לה 2,000 ש"ח בגין שתי המחאות מתוך שלוש ההמחאות שפורטו מעלה אשר נפרעו על ידי הנתבעת. בנוסף, באשר להמחאה השלישית, דורשת התובעת שבית המשפט יורה על כך שההמחאה בטלה ומבוטלת, כי על הנתבעת להחזיר לה את ההמחאה וכי אין מקום להעביר את ההמחאה לצד ג' זה או אחר.
10. הנתבעתטוענת שהיא עמדה במחוייבויותיה מכוח ההסכם, כי אין מקום להורות על ביטולו וכי התובעת היתה זו שהפרה את ההסכם שעה שביטלה חלק מההמחאות הרלבנטיות.

דיון -

11. בפניי העידו מר מאג'ד סמאר (מנכ"ל התובעת) ומר רפי בר אש (מנהל השירות של הנתבעת).
12. לאחר ששקלתי את חומר הראיות שהונח בפניי ולאחר שקילת טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות.
13. אקדים ואומר, שבמהלך הדיון הצעתי לצדדים להסכים הדדית לבטל את העיסקה הרלבנטית ואף הצעתי להם הסדר כספי שיתייחס להשבה המתבקשת. לצערי הצדדים לא הסכימו לקבל את אותה הצעת פשרה ועמדו על כך שינתן פסק דין בהתאם לדין המהותי אשר יהיה מנומק כדבעי.
14. אשר על כן, ולאור יישום הוראות חוק החוזים הרלבנטיות על המצב העובדתי כפי שהוכח בפניי, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות וזאת מן הנימוקים הבאים.
15. כי לא הוכח שקמה כל עילת ביטול לגבי הסכם ההתקשרות אשר עליו חתמו שני הצדדים. לא הוכח שהיה כל פגם בכריתת החוזה, והכל בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. כך גם, לא הוכח שהיתה הפרה מצד הנתבעת שמקנה זכות לביטול ההתקשרות ובוודאי שלא הוכח שהיתה הפרה יסודית לפי סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
16. נהפוך הוא. מהראיות שנשמעו בפניי עולה, שהצד לחוזה אשר הפר אותו היתה דווקא התובעת.
17. התובעת לא היתה שבעת רצון מהתיקון שבוצע לגבי המכשיר החדש ומצאה לנכון לבטל את ההמחאה השנייה מתוך שלוש ההמחאות וזאת בהתאם להודאתו המפורשת של מנהלה אשר העיד בפניי.

18.   אומנם לאחר שיחה בין הצדדים התובעת נתנה לנתבעת המחאה חלופית במקום אותה המחאה שהיא ביטלה (המחאה מס' 2422) אך גם המחאה זו בוטלה בסופו של יום, והדבר איננו מתיישב עם הוראות החוק הרלבנטיות.