פסק-דין בתיק א 2296/03

1.         זהו פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

2.         תחילתם של ההליכים בהגשת ארבע התובענה שבכותרת:

התביעה בת.א. 002296/03 - כוללת 14 תובעים על סך כולל של 55,000 ש"ח.

התביעה בת.א. 002345/03 - כוללת תובע אחד על סך כולל של 55,000 ש"ח.

התביעה בת.א. 002294/03 - כוללת תובע אחד על סך כולל של 55,000 ש"ח.

התביעה בת.א. 002307/03 - כוללת תובע אחד על סך כולל של 55,000 ש"ח.

בסה"כ המדובר ב- 17 תובעים, כאשר הסכום הנתבע הכולל עומד על 220,000 ש"ח.

בכתב התביעה המתוקן (בת.א. 2296/03) נטען, כי הנתבעת הינה מכללה משותפת, על תיכונית, להכשרה מקצועית ולימודי תעודה, כאשר במהלך נובמבר 2001 התקשרה עם התובעים וציינה בפניהם, כי נפתח קורס מזכירה בכירה ומזכירות רפואית - תוך שהודגש, לטענת התובעים, כי הקורס בפיקוח משרד העבודה והרווחה, ובסיומו - ינתנו תעודות מזכירה בכירה ומזכירה רפואית המוכרת ע"י משרד העבודה והרווחה, כאשר סופו של יום, לשיטתם, הקורס לא היה בפיקוח משרד העבודה והרווחה וכך גם הבחינה המסכמת, וכי התובעים לא קיבלו כל תעודה של משרד העבודה והרווחה.

העלות הממוצעת של הקורס, עבור כל אחד מהתובעים, נע בין בין 5,600 ש"ח לבין 6,200 ש"ח.

3.         הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן בו הכחישה את טענות התובעים תוך שציינה כי הקורס שנלמד על ידי התובעים נועד מראש להכנה לבחינות הסיווג החיצוניות של משרד העבודה ולא בפיקוח משרד העבודה והרווחה, וכי עניין זה הוסבר היטב לתובעים הן בפרסומות בעיתונות והן במכתב אישי שנשלח לכל אחד ואחד מהתלמידים, בכללם התובעים שבכותרת.

4.         בדיון שהתקיים בפני ביום 27.09.04, נשמעו בעלי הדין, והצדדים הסכימו, כי פסק הדין ינתן על דרך הפשרה, בהסתמך על מסמכים שקיימים בתיק וכן תינתן בידיהם אפשרות להגיש מסמכים נוספים.

            נציג הנתבעת ציין באותו דיון: "... אנו פתחנו קורס לקבוצה הומוגנית שכולה על טהרת האישה הבדואית או הקהילה הבדואית, שיש להם בעיה של שפה. ידענו מראש על הבעיה. לשיטתנו בתום הקורס רשאים התובעים לגשת למשרד העבודה ולעשות את הבחינות ... המבחן של משרד העבודה עולה 238 ש"ח בערך...".

             התובעים מסתמכים, בין היתר, על תצהיר של הגב' אבו שארב פריאל, אשר בזמנים הרלוונטים עבדה כמזכירה אצל הנתבעת. הגב' אבו שארב מציינת בתצהירה, כי בהנחיית הממונים עליה אצל הנתבעת, היא התקשרה לחלק מהתלמידים והודיעה להם על הקורס תוך שציינה בפניהם, כי בסיום הקורס יקבלו תעודה המוכרת ע"י משרד העבודה והרווחה.

5.         כאמור, טענתם המרכזית והעיקרית של התובעים, כי הקורס לא היה בפיקוח של משרד העבודה והרווחה. מנגד, טוענת הנתבעת כי הובהר לכל אחד ואחד מהתובעים, כי הקורס, נועד מראש להכנה לבחינות הסיווג החיצוניות של משרד העבודה ולא בפיקוח משרד העבודה.

למעשה, טוענת הנתבעת, כי התובעים ידעו עניין זה והדבר הוסבר אף בפרסומות ובעיתונות ובמכתב האישי אותו קבלו כל התלמידים, ובכללם התובעים, לקראת פתיחת שנת הלימודים.

6.         יצויין כי אף בדיון שהתקיים בפני הוצע לתובעים לעבור שוב את הקורס ולגשת לבחינות בפיקוח משרד העבודה והרווחה, אך הצעה זו סורבה ע"י התובעים.

            עוד יצויין כי על אף שהקורס הינו הכנה לבחינה בפיקוח משרד העבודה, הרי שהתובעים יכלו לקטין הנזק ולגשת לבחינות בפקוח משרד העבודה, לאחר תשלום האגרה, אך הם בחרו שלא לפעול כך.

7.         אחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, במסמכים שהוגשו, בחקירתם של בעלי הדין, בכתבי הסיכומים ובשים לב לטענות שהועלו על ידי בעלי הדין ולרמת הפירוט והביסוס של גרסאותיהם, ובהתחשב בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד ואחד מהתובעים, סך כולל של 1,500 ש"ח (כ- 25% מעלות הקורס).

            עבור כל התובעים (17 במספר) תשלם הנתבעת סך של 25,500 ש"ח.