פסק-דין בתיק א 22864/05

1.     התובע מנהל עסק של הקמה ובניה של מחיצות גבס וביצוע עבודות גבס שונות והנתבעת הינה חברה שעיסוקה בענף הבנייה. הנתבעת קיבלה מבעלי וילה, משפחת פרוינד (להלן: " המזמין"), הנמצאת ברחוב רבי עקיבא 83 ברעננה, ביצוע עבודות בנייה שונות בוילה (להלן: " הפרויקט"). התובע שימש כקבלן משנה של הנתבעת לביצוע עבודות גבס ומחיצות בפרויקט. התובע מסר את ביצוע העבודות לקבלן משנה מטעמו וזה מסרן לקבלן משנה נוסף מטעמו.

2.     ראשיתה של ההיכרות בין הצדדים, בעבודה שהנתבעת ביצעה עבור משפחת תומר, מרמת אביב (להלן: " משפחת תומר"), שם שימשה הנתבעת כקבלן ראשי לביצוע עבודות הבניה של הבית ואילו התובע שימש כקבלן משנה של הנתבעת לביצוע עבודות גבס.

3.     התובע נתן לנתבעת הצעת מחיר מיום 25.2.03, היא כתב הכמויות, לביצוע עבודות גבס ומחיצות בפרויקט, שהפכה בהמשך לנספח להסכם בין הצדדים (להלן: " הצעת המחיר"). ההצעה אושרה על ידי הנתבעת ובעקבותיה, נחתם בין הצדדים הסכם התקשרות פורמאלי מיום  1.3.03 (להלן: " ההסכם").

4.     התובע טוען כי ביצע את העבודות המפורטות בהצעת המחיר וקיבל בגינן תמורה. בתביעתו זו עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו בגין עבודות נוספות שלטענתו ביצע, לבקשת הנתבעת, לאחר סיום העבודות בפרויקט, אשר לא היוו חלק אינטגראלי מהזמנת העבודה שנדרש בהתאם למוסכם בין הצדדים. המדובר בעבודות של ליטוש השפכטל וביצוע שינויים ותוספות לפרטים שהוזמנו על פי ההסכם ומעבר לנדרש על פי הספר הכחול, אשר היווה את הבסיס לאופן ביצוע העבודות המוזמנות (להלן: "העבודות הנוספות"). רשימת העבודות הנוספות צורפה כנספחים ב', ג' וד' לכתב התביעה. לטענת התובע, הנתבעת הכירה בחלק מהתוספות המפורטות בנספח ד' ושילמה בגינן סך של 1,050 $ בתוספת מע"מ, אך סירבה לשלם בגין יתר התוספות. אשר על כן, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו בגין העבודות הנוספות סך של 49,528.90$ בתוספת מע"מ וזאת לאחר הפחתת סך של 1,050 $  בתוספת מע"מ שהנתבעת שילמה כאמור מתוך נספח ד - המגיעים כדי סך של 254,000 ש"ח.

5.     הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את הנטען על ידי התובע וטענה כי כל העבודות בגינן הגיש התובע תביעתו זו היו חלק אינטגראלי ומתחייב של תכולת העבודות וסטנדרט העבודה הנדרש, עליו התחייב התובע ואליו נחשף בעבודה קודמת שביצע בשירות הנתבעת, בבית משפחת תומר או מחמת שהתובע כשל בביצוע נכון ומדויק של העבודות ועל כן נאלץ לחזור ולבצע את אותן עבודות עד להגעה לגמר מושלם לשביעות רצון הנתבעת והמזמין. אשר על כן, טוענת הנתבעת כי ביצוע העבודות האמורות על ידי התובע אינו מקים לו שום זכות לתשלום נוסף.

לחלופין טוענת הנתבעת כי מחיר העבודה הנתבעת והכמויות הנטענות הינם מופרזים ומנופחים וכי המחיר כמו גם הכמות הנם נמוכים וקטנים באופן משמעותי.

כן טוענת הנתבעת כי בעוד שבתחילתם של המגעים בין הצדדים סמוך לאחר סיום העבודות דרש התובע מהנתבעת לשלם לו סך של 8,000 $ בגין תוספות, הרי שעם הגשת התביעה תפחה הדרישה לכ- 60,000 $.

6.     בנוסף טוענת הנתבעת כי התובע לא עמד בלוחות הזמנים שהותוו ומשכך, החלו להיגרם עיכובים בביצוע כלל העבודות באתר, עד כדי כך שמר מנדלברג, מנכ"ל הנתבעת (להלן: "מר מנדלברג"), נאלץ להפסיק את עבודות התובע באתר. ברם, בסופו של יום, ועל מנת שלא יגרמו עיכובים נוספים, נאלץ מר מנדלברג לחזור בו מהודעתו ולהותיר את ביצוע העבודות בידי התובע, תוך הידוק הפיקוח על התובע ועל טיב ביצוע העבודות. כן הוחלט להעמיד לרשות התובע כוח אדם משל הנתבעת והכל על מנת לזרז את ביצוע העבודות ולעמוד בלוחות הזמנים שהתווה המזמין.

7.     הנתבעת הגישה נגד התובע תביעה שכנגד על סך 51,045 ש"ח בגין עבודות שהנתבעת נאלצה לבצע בשל מעשיו ומחדליו של התובע. תביעתה מסתמכת על יומני העבודה של הנתבעת בהם פורטו לטענתה גם העבודות שהנתבעת ביצעה במקום התובע. בנוסף טוענת הנתבעת כי ביצעה במקום התובע עבודות טיח חדש במרתף ובחדר המדרגות ועבודות יישור בשפכטלים של תקרת פרוזדור המרתף. סך הכל טוענת הנתבעת כי ביצעה במקום התובע עבודות בהיקף השווה ל- 63.75 ימי עבודה. כאשר לטענתה, יום עבודה של הנתבעת הינו 150$ בתוספת מע"מ, העומדים על סך של 11,188 $ ומהווים סך של 49,000 ש"ח ובצירוף עלות החומרים ששימשו לעבודה, בסך של 2045 ש"ח - מגיעים כדי סכום התביעה שכנגד.

8.     בכתב ההגנה אשר הוגש לתביעה שכנגד טען התובע כי יומן העבודה של התובע מוכיח כי אין אמת בדברי הנתבעת. המדובר בעבודות של הצבעי שהנתבעת העמידה לרשותו פועל רומני שיבצע שיופים טרם הצבע. הנתבעת שילמה לפועל הרומני 3.3 $ לשעת עבודה נטו ואח"כ העלתה את השכר ל- 3.7$ לשעה. עוד נטען על ידי התובע כי הנתבעת שילמה לתובע את הסכומים בהתאם להצעת המחיר, ללא כל טרוניה על טיב העבודה ורק עם הגשת התביעה התעוררה לפתע ונזכרה שלא רק שלא הייתה צריכה לשלם לתובע - הוא עוד חייב לה כסף. עובדה זו מעידה, לטענתו, כאלף עדים כי אין ממש בתביעת הנתבעת.

9.     התובע הגיש תצהירים מטעמו של התובע ושל מר יוסף שושן, עובד בכיר מטעם התובע בפרויקט (להלן: "מר שושן"), הנתבעת הגישה תצהירים מטעמה של מר מנדלברג, של מר גבי יקר (להלן: "מר יקר") מנהל העבודה מטעם הנתבעת ושל מר משה כהן (להלן: "מר כהן") ששימש קבלן צבע עבור הנתבעת בבית המזמין ובבית משפחת תומר.

דיון והכרעה

10.סלע המחלוקת בין הצדדים מסתכם הלכה למעשה לשתי שאלות עיקריות: 

האחת, האם העבודות בגינן הגיש התובע תביעה זו היו חלק אינטגראלי מהזמנת העבודה שנדרש התובע לבצע בהתאם להסכם בין הצדדים, אם לאו. אם לאו - האם עלה בידי התובע להוכיח את הסכומים הנתבעים.

השנייה, האם הוכיחה הנתבעת, במסגרת התביעה שכנגד, כי אכן ביצעה עבודות במקום התובע.

הודאה והדחה

11.התובע טוען בסיכומיו, לראשונה, כי מדובר במקרה זה בטענה של הודאה והדחה, דהיינו כי הנתבעת הודתה בעובדות התביעה אך טוענת טענות אחרות כנגדה. אין עסקינן בטענת הודאה והדחה ואין סיבה להעברת נטל הראיה על הנתבעת שכן, הנתבעת הכחישה את עילת התביעה העיקרית,  דהיינו כי העבודות הנוספות אינן חלק אינטגראלי מההסכם בין הצדדים וכן הכחישה כי חייבת לתובע סכום כלשהו. מכאן שנטל הראיה בתיק העיקרי הינו על התובע בהיותו "המוציא מחברו".

העילה לחיוב הנתבעת בגין העבודות הנוספות

12.אין חולק  כי העבודות נשוא תובענה זו בוצעו על ידי התובע.