פסק-דין בתיק א 22736/06

התובעות עתרו להורות על פינויו של הנתבע מנכס מקרקעין המצוי ברחוב אד קוץ 6 בתל אביב, מבנה המשמש כמרכז טניס, והידוע כחלק מחלקה 3 בגוש 7048, (להלן: "הנכס").

לאחר שמיעת העדויות וניסיונות לפשר בין הצדדים ניתנה החלטה המורה על הגשת סיכומים, ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

פסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובעות:

התובעות טוענות כי בשנת 1985 נחתם בין התובעת מס' 2 , (להלן: "מרכז הטניס"), לבין אביו של הנתבע, מר בן ציון דנון ז"ל הסכם שכירות חופשית.

לאחר שהסכם השכירות הסתיים הוארכה תקופת השכירות בעל פה מדי שנה בשנה.

התובעות טוענות כי בשנת 2003, עשתה מאמץ לחתום עם הנתבע על הסכם שכירות חדש, אך הנתבע סרב, ולפיכך, התבקש הנתבע לפנות את הנכס.

התובעות טוענות כי הנתבע שכר את הנכס בשכירות חופשית, אין לו כל זכויות בנכס, ולכן יש להורות על פינויו וסילוק ידו מהנכס לאלתר.

בתגובה לטענות הנתבע טוענות התובעות, כי הנתבע אינו דייר מוגן, לא רכש כל זכויות בנכס ולא הוכיח כל טענה מטענותיו.

לפיכך, עותרות התובעות להורות על קבלת התובענה.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען כי אביו היה דייר מוגן בנכס, וכי הוא דייר מוגן מכוח העובדה כי אביו היה דייר מוגן.

הנתבע טוען כי רכש זכויות בנכס מכוח השנים בהם השקיע בנכס, והשתתף בהקמתו.

הנתבע טוען כי אביו קיבל לידיו את הנכס מיד לאחר שנבנה ומרכז הטניס כלל לא קיבל לחזקתו את הנכס ולכן אין לו כל זכות תביעה כלפיו.

הנתבע הכחיש את זכויות התובעות בנכס.

הנתבע טוען כי התובעת מס' 1 כלל לא עתרה לקבלת החזקה לידיה, ולא בכדי.

הנתבע טוען כי התובעת מס' 1 פעלה שלא כדין, כאשר ביקשה לסלק את ידו של הנתבע מהנכס בהגשת כתב אישום פלילי בשל אי קבלת רישיון עסק, וזאת על מנת לנשלו ללא כל פיצוי.

הנתבע טוען, כי הנתבעת מס' 2 הטעתה אותו, כאשר הציגה עצמה כמי שזכאית להעניק זכויות לאחרים.

הנתבע טוען, כי לאור משך הזמן בו הוא מחזיק בנכס, הרי הוא זכאי לקבלת פיצוי תמורת פינויו של הנכס.