פסק-דין בתיק א 22701/03

1.         בפני תביעת תחלוף של התובעת, בגין תגמולי ביטוח אשר שילמה התובעת למבוטחתה, חב' ויזל שיווק טכסטיל בע"מ וגופים קשורים ( להלן: "המבוטחת"), בסך 69,100 ש"ח, בגין נזקי פריצה וגניבה שארעו בחנות המבוטחת, בלילה שבין 19 - 20 למאי 2003.

2.         הנתבעת 1, הינה חברת שמירה (להלן: "הנתבעת") אשר התקשרה עם המבוטחת, בהסכם שמירה, מיום 10 באפריל 2001 (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, נטלה על עצמה הנתבעת, לשמור על משרדי המבוטחת, המחסן המרכזי וחנות המכירה, הממוקמים באזור התעשייה הצפוני בעיר לוד (להלן: "האתר"), הכל כאמור בהסכם.

3.         האתר מורכב ממבנה נרחב, הכולל בצידו הצפוני את מחסן המבוטחת ובצידו הדרומי את חנות המכירה של המבוטחת. משרדי ההנהלה ממוקמים בקומה השניה של המבנה.

במבנה מותקנת מערכת אזעקה שמחוברת לחברת מוקד "אמינות".

4.         הנתבעים מס' 2 ו-3, שימשו במועדים הרלוונטים לתביעה, כמנהלי הנתבעת: הנתבע 2, כבעל המניות העיקרי וכמנכ"ל והנתבע 3, כמנהל סניף רחובות והשפלה.

5.         האירוע התגלה אור ליום שבת, ע"י סייר ממוקד "אמינות", אשר הוזעק לאתר בעקבות קריאת מערכת האזעקה שהתקבלה מהאתר.

6.         הציוד הגנוב הינו מלאי מוצרי טכסטיל לרבות מוצרים המיובאים מן המזרח הרחוק במסגרת המותג "FOX", אשר אוחסנו, במועד האירוע, בתוך חנות המכירה.

7.         אין מחלוקת כי הפורצים ניפצו את זכוכית דלת הכניסה לחנות, התחברו עם רכב לסורגים הפנימיים של הדלת ועקרו אותם כלפי חוץ, תוך כדי נסיעה עם הרכב.

8.         אירוע הפריצה, כשלעצמו, אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, כמו גם שיעור הנזק וסכום תגמולי הביטוח, אשר שילמה התובעת למבוטחת.

9.         אין גם חולק, כי במועד האירוע היה על הנתבעת להציב באתר שומר (אחד) וכי השומר התייצב למשמרתו, במועד המוסכם.

טענות התובעת :

10.       התובעת טוענת כי הנתבעים יצרו מצגים לפיהם השומרים המועסקים על ידם הינם בעלי ניסיון והכשרה מתאימים, מיומנים ובעלי היכולת לבצע את מלאכת השמירה ברמה גבוהה ובמקצועיות.

11.       לטענת התובעת, עפ"י המוסכם בין הנתבעת למבוטחת, היה על השומר מטעם הנתבעת לפטרל מסביב לאתר, בכל היקפו, וללחוץ על שלושת לחצני בקרה, שהותקנו באתר וחוברו למוקד "קלע" (להלן: " לחצני הבקרה"), בכל סיבוב שנערך על ידו. לטענת התובעת, השומר לא לחץ על לחצני הבקרה, כמוסכם בין הצדדים.

12.       התובעת טוענת, כי לאחר שאירוע הפריצה התגלה למבוטחת, כאמור אור ליום שבת (ע"י מוקד אמינות, אשר הודיע לעובד המבוטחת, כי סייר ששוגר על ידם, בעקבות קריאת אזעקה שהתקבלה מהאתר (מערכת האזעקה באתר חוברה לחברת מוקד אמינות), זיהה פריצה), זמן קצר לאחר מכן, הגיע לאתר עובד המבוטחת וגילה כי חלונות החזית של החנות נפרצו, הסורגים נעקרו וכמויות גדולות של מלאי נגנבו.

לטענת התובעת, עובד המבוטחת איתר במקום את השומר, אשר מסר כי לא שמע את מערכת האזעקה, לא את רעש ניפוץ השמשות וגם לא את רעש עקירת הסורגים.

13.       התובעת טוענת, כי הנתבעים נושאים באחריות לאירוע הפריצה ולתוצאותיו, מכוח אחריותם על פי ההסכם שנכרת בינם לבין המבוטחת, עפ"י חוק השומרים התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק השומרים"), כמי שסיפקו שרותי שמירה בשכר בעצמם ו/או באמצעות מי מטעמם, ובשל שורה של מעשים ומחדלים המהווים את עוולת הרשלנות עפ"י פקודת הנזיקין (נוסח חדש)  (להלן: "הפקודה"), כמפורט להלן.

14.       לטענת התובעת, הנתבעת, כמי שסיפקה שרותי שמירה בשכר בעצמה ו/או באמצעות מי מטעמה וכמי שהחזיקה באתר כדין ומשלא מכח בעלות, הינה "שומר שכר" כהגדרתו בסעיף 1 (ג) לחוק השומרים ולפיכך, מוטלת על הנתבעת אחריות מוחלטת לשפות התובעת בגין כל תשלום בו נשאה כלפי המבוטחת.

15.       כן טוענת התובעת, כי נסיבות האירוע מעידות כי השומר התרשל במילוי תפקידו וכי הנתבעים התרשלו, רשלנות רבתי באופן קיומם את הסכם השמירה כמפורט להלן:

לטענת התובעת, תמוה ביותר, כי השומר לא הרגיש בפעולות שנעשו תחת אפו ובמיוחד לאור שיטת הביצוע הרועשת והעובדה כי המדובר בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר האזור שקט.