פסק-דין בתיק א 2270/03

בעניין התובע כפיר שמחי

1.         בפניי תובענה לפיצויים בגין נזק גוף, עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). הצדדים הביעו הסכמתם למתן פסק הדין על דרך הפשרה, לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים בכל הנוגע לתובע, מר כפיר שמחי (להלן: " התובע").

            המחלוקת שבין הנתבעת לבין התובעת מס' 2, הגב' כרמית מחפרי - הסתיימה בפשרה.

2.         התובע, הינו יליד 9/8/77, נפגע בשתי תאונות דרכים, ביום 21/11/01 וביום 14/4/02.

הנתבעת מכירה בחבותה לפיצויי התובע בגין פגיעתו בתאונות והמחלוקת נותרה בשאלת גובה הנזק.

3.         במוקד המחלוקת מצויה שאלת גובה הפיצוי שיש לפסוק לתובע בגין הוצאות עבור טיפולי שיניים להם נזקק ויזקק התובע גם בעתיד.

פגיעת התובע בתאונות

4.         בתאונה מיום 21/11/01 נפגע התובע בקרסול שמאל ונגרם לו שבר ללא תזוזה בעצם המסרק הרביעית בכף רגל שמאל. השבר טופל בקיבוע גבס והתובע נזקק למעקב במסגרת מרפאת קופ"ח.

5.         בתאונה מיום 14/4/02 נפגע התובע בעיקר בפניו, נגרמו לו שבר סובקונדולרי מימין, חתכים בפנים ואבדן של 6 שיניים.

            בעקבות פגיעתו אושפז התובע למשך כ-4 ימים במהלכם טופל בקיבוע השבר בלסת התחתונה, בהשתלת עצם בלסת עליונה ובהתקנת תותבת חלקית.

המומחים הרפואיים

6.         בית המשפט מינה לבדיקת התובע שני מומחים, בתחום האורטופדי ובתחום הפה והלסת.

            המומחה האורטופד, ד"ר ליברטי, קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה.

            המומחה בתחום הפה והלסת, ד"ר פרידמן, קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 1.5% בגין אבדן של 6 שיניים וכן קבע את הטיפולים להם יזדקק התובע העתיד.

כאב וסבל

7.         בהתאם לסמכותי עפ"י תקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים של נזק שאינו נזק ממון) התשל"ו-1976, ולאחר שלקחתי בחשבון את מהות הפגיעה של התובע בכל תאונה, היקפה והטיפולים שנדרשו בגינה, החלטתי לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה, כדלקמן:

            בגין התאונה מיום 21/11/01 - סך של 5,000 ש"ח.

            בגין התאונה מיום 14/4/02 - סך של 14,000 ש"ח.