פסק-דין בתיק א 22531/05

התובענה שבפני עניינה בתביעה שהגישה התובעת גטר טק בע"מ (להלן: "התובעת" או "גטר טק") כנגד פרולינק תקשורת מחשבים בע"מ (להלן: "הנתבעת 1" או "פרולינק") וכנגד החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ (להלן: "הנתבעת 2" או "החברה  לאוטומציה").

ביום 13.11.05 ניתן כנגד פרולינק, פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, לפיו חויבה פרולינק לשלם לתובעת 279,299 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית מיום 31.3.05 וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

פרולינק הגישה בקשה לביטול פסק הדין ופסק הדין בוטל ביום 20.3.07 (ר' החלטה בבש"א 152013/07).

בשלב בו בוטל פסק הדין, התובענה נמצאה בשלב מתקדם, בו נשמעו כבר עדי התביעה והתיק היה קבוע להמשך לשמיעת עדויות ליום 20.5.07.

מאותו השלב, המשיך הדיון בנוכחות פרולינק.

בסופו של יום, לאחר שהצדדים השמיעו ראיותיהם ואף הגישו סיכומיהם, הודיעו הצדדים, בדיון שהתקיים בפני ביום 15.7.08, כי הגיעו להסדר כספי, בין גטר טק לחברת אוטומציה והתביעה כנגד הנתבעת 1 - פרולינק, נדחית, אך ב"כ פרולינק עמד על טענת מרשתו, בדבר זכאותה להוצאות ושכ"ט עו"ד, עקב דחיית התובענה.

סוכם כי בתוך 3 ימים, יעביר ב"כ הנתבעת 1 טענותיו לעניין ההוצאות וב"כ התובעת תוכל להגיב עליהם.

ביום 3.9.08 אושר הסכם הפשרה שבין גטר טק לחברה לאוטומציה ונותר איפוא להכריע בשאלת ההוצאות של הנתבעת 1.

עיינתי ובחנתי, טיעוני ב"כ גטר טק וב"כ פרולינק לעניין טענותיהם בדבר ההוצאות.

גטר טק הינה חברה שבין יתר עיסוקיה היא בעלת זכיון מחברת נובל העולמית למכור את מוצריה לישראל. פרולינק הינה משווק תוכנות שהייתה בקשר מסחרי עם גטר טק.

בחודש אפריל, בשנת 2004 הזמינה החברה לאוטומציה, באמצעות פרולינק מגטר טק, רישיונות תקשורת ששימשו את עיריית ירושלים ובגין רישיונות אלו הוציאה גטר טק  לחברה לאוטומציה חשבוניות מס על סך  278,385 ש"ח. כמו כן סיפקה התובעת, ביחד עם הרישיונות לחברה לאוטומציה, מוצרים נוספים, בסך הכל החיוב הגיע לסך של 279,299 ש"ח.

הנתבעות שתיהן, טענו כי אינן חבות בסכום ולעניינינו פרולינק טענה שאין לה כל אחריות שכן, מעמדה היה  שהיא "מתווכת גרידא" ששידכה לקוח לתובעת.

בגלל המבנה העסקי המיוחד, בהסכם נשוא התובענה, בו היו מעורבים מספר גורמים שתפקידם לא הוגדר באופן ספציפי, ובכלל זה לא הוגדרו תחומי אחריות של כל צד. בכלל זה לא הוגדרה  מעורבותה וחבותה של עיריית ירושלים, שהייתה הצרכן הסופי, והיא זו שעשתה שימוש ברישיונות שסיפקה התובעת כאמור.

התובעת סיפקה את הרישיונות או את השירותים שהתבקשה ליתן, והיא לא קיבלה את התמורה בגינם, ורק בעקבות ההליכים שנקטה בתובענה זו, קיבלה חלק מהתמורה מהחברה לאוטומציה.

לאחר שהצדדים הגיעו להסדר, לפיו התביעה כנגד פרולינק נדחית, והחברה לאוטומציה שילמה לגטר חלק מהתמורה, איני מוצא לנכון, ולא יהיה זה ראוי, להביע דעתי לעניין המסקנות בקשר לאחריות של מי מהצדדים, בגין החוב שנוצר לתובעת. אך די אם אומר, לצורך פסק דין זה,  שכל הצדדים הנוגעים בדבר, בין היתר פרולינק, תרמו תרומתם ואשמתם ליצירת חוסר הבהירות, לגבי מחויבות ואחריות של כל אחד מהצדדים, כלפי גטר טק.  

בנסיבות אלו אני סבור כי אכן פרולינק זכאית להוצאות ולשכ"ט עו"ד משנדחתה התובענה כלפיה,

אך בפסיקת סכום זה, יש להתחשב גם במעורבותה ובאחריותה הישירה או העקיפה, ליצירת החוב. 

איני סבור כי פרולינק אחראית לחוב במישרין ואין בכך לשנות את התוצאה אליה הגיעו הצדדים, בקשר עם דחיית התביעה כנגד פרולינק, אך אני סבור, כי גם לה, היה אשם תורם לאותה חוסר בהירות, שהביאה את התובעת, בלית ברירה, לפתחו של בית המשפט, לצורך מימוש זכויותיה.

בנסיבות העניין ולאור כל האמור, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך של 750 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח + מע"מ.