פסק-דין בתיק א 22495/98

1.         תובע מס' 2 ( להלן "התובע" ) הינו הבעלים הרשום של הנכס הידוע כגוש 19812 חלקה 253, והמצוי ברחוב התשבי 130 בחיפה ( להלן "הנכס" ).

            התובעת מס' 1 חב' חן-רון בע"מ הינה חברה משפחתית הנמצאת בבעלות התובע ורעייתו ( להלן "התובעת" ).

2.         ביום 19.1.95 השכירה התובעת לנתבע מס' 1 מר עופר המאירי ( להלן "מר המאירי" ), חלק מהנכס המהווה בניין וחלק מחצר ( להלן "המושכר") לתקופה מ- 1.1.95 ועד 28.2.2000, תמורת תשלום דמי שכירות יסודיים בסך של 15,150 ש"ח לחודש.

            ביום 1.3.95 הופקד ניהול המסעדה, בהסכמת התובע, בידי חברת קלימר (מ.י) סחר והשקעות בע"מ, שהיתה בבעלות אביו של מר המאירי ואדם נוסף.

            ביום 3.4.95 נכנס התובע בנעלי התובעת כמשכיר הנכס בחוזה השכירות, על פי הודעה בכתב שנשלחה למר המאירי ( נספח ב' לתצהיר התובע ת/1 ).

3.         ביום 23.7.95   צורף נתבע מס' 2 מר LI LOK ( להלן "מר לוק" ), בהסכמת התובע, כשוכר נוסף בחוזה השכירות יחד עם מר המאירי.

            במועד בלתי ידוע בתקופה זו, יצאה חברת קלימר ( מ.י ) סחר והשקעות בע"מ מהתמונה, ודמי השכירות שולמו לתובע על ידי חברה בשם הונג סינג אשר ניהלה את העסק והפעילה בו מסעדה, על פי הנטען.

4.         בחודש 7/96 קיבל מר לוק לצורך השקעה בעסק, הלוואה בסך של 60,000 דולר מאחד מלקוחותיו של נתבע מס' 3 מר שמעון גיא שהינו רואה חשבון במקצועו (להלן "מר גיא" ). החל מחודש 3/97 הפסיק מר לוק לעמוד בתשלומי ההלוואה הנ"ל.

ביום 16.3.97 חתם מר לוק על יפוי כח מיוחד ובלתי חוזר לטובת מר גיא, מכוחו העביר מר גיא את ניהול המסעדה לחברה בשם "התשבי שירותי מזון" בע"מ שהינה נתבעת מס' 4, ושעל בעלי מניותיה נמנה משרד רו"ח שבו עבד מר גיא - יעקב פלד ושות' נאמנויות בע"מ. חברה זו ניהלה את המסעדה בתקופה שבין 3/97 ועד 5/98, ומר גיא שימש כרואה החשבון של העסק במשך התקופה הנ"ל. 

העסק נקלע לקשיים כלכליים, ובחודש 5/98 ניער מר גיא את חוצנו ממנו, והודעה על כך נמסרה על ידו לתובע.

5.         בתביעה זו עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום חוב דמי שכירות שהצטבר עד לחודש 4/98, וכן דמי השכירות החלים על המושכר בגין התקופה מ- 1.5.98 ועד 30.11.98 בסכום כולל של 239,609 ש"ח. בנוסף עתרו התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 23,397 ש"ח בגין כל חודש שכירות החל מיום 1.12.98 ועד תום תקופת השכירות  החוזית ( 28.2.00 ).

תביעתם כנגד נתבעים 1 ו-2 הושתתה על מערכת היחסים החוזית ביניהם הנסמכת על חוזה השכירות, ואילו את תביעתם כנגד נתבעים 3 ו-4 ביססו התובעים על יפוי הכח הבלתי חוזר שניתן על ידי מר לוק לטובת מר גיא  ( ראה סעיף 4 לעיל ) שלטענתם מהווה הפרה של חוזה השכירות מפני שהוא מקנה זכויות במושכר לאחרים, ללא הסכמתם של התובעים ובניגוד להוראות חוזה השכירות. כן טענו כי החל מחודש 3/97 עברה החזקה הבלעדית במושכר לידיהם של נתבעים 3 ו-4, ומשכך חלה עליהם החובה לשאת בתשלום דמי השכירות ו/או דמי שימוש ראויים עבור המושכר.

6.         מר המאירי הכחיש את טענות התובעים וטען כי אין הוא חב כל סכום בגין דמי שכירות הואיל והחזקה במושכר הועברה בידיעתו של התובע לנתבעים 3 ו-4, ללא הסכמתו של מר המאירי ובניגוד לחוזה השכירות שנחתם בינו לבין התובעים. מטעם זה הגיש מר המאירי גם הודעת צד שלישי כנגד נתבעים 3 ו-4 וכנגד מר לוק, ובה טען כי על הצדדים הנ"ל שהחזיקו במושכר בתקופה נשוא התביעה כאמור לעיל, לשפותו בעבור כל סכום שיחוייב בו במסגרת התביעה העיקרית בגין דמי שכירות. 

7.         נתבע מס' 3 מר גיא הכחיש את טענותיהם של התובעים ושל מר המאירי וטען כי דין התביעה נגדו להדחות על הסף מחמת העדר יריבות ו/או עילה, שכן לא התקיימו בינו לבין התובעים יחסים חוזיים. בנוסף טען מר גיא כי לא רכש מכח יפוי הכח המוזכר לעיל כל זכות שהיא במושכר לרבות זכות חזקה, וכי יפוי הכח הנ"ל נועד להקנות לו סמכויות ניהול לגבי ענייניו הכספיים של מר לוק והשגחה על פעולותיו הפיננסיות במטרה להבטיח את החזרת ההלוואה לידי לקוחו, ובכך הסתכמה כל מעורבותו בעניין.

8.         מר לוק לא הגיש כתב הגנה וביום 27.12.98 ניתן פסק דין נגדו בהעדר הגנה.

            ביום 3.5.04 נמחקה התביעה כנגד נתבעת מס' 4 חברת "התשבי שירותי מזון" בע"מ, על פי בקשת התובע.

9.         דיון

            בפתח דברי אומר כי התובע שהינו עורך דין במקצועו, לא הצליח לבסס את תביעתו כדבעי, הן מבחינת הוכחת עילת התביעה ומרכיביה והן מבחינת הסעד הכספי הנתבע בה, כפי שהדבר יובהר להלן. לא זו אף זו, אלא שבסיכומים שהוגשו על ידו, זנח התובע טענות עיקריות ובין היתר פירוט הסעד הכספי שנתבע על ידו, וזאת חרף אי הבהירות שאפפה עניין זה במהלך הבאת הראיות.

            אולם, בהתעלם מכך, אדון להלן בטענות הצדדים לגופן כפי שהתבררו במהלך המשפט.