פסק-דין בתיק א 22446/04

1.         התובע (להלן: "יום טוב") הגיש תביעה על סך 439,323 ש"ח נגד שמאי אברהם (להלן: "שמאי"), יאה (יקיר) חברה להשקעות בע"מ (להלן: "יאה יקיר") ונגד עופר גפני.

2.         התובע עוסק בייעוץ יזום והשקעות, והוא עוסק בתחום המקרקעין מזה כעשרים שנה (עמוד 1 שורה 10 לפרוטוקול).

שמאי היה הבעלים והמנהל של חברת יאה יקיר, אשר עסקה בהשקעות, ובין היתר בהשקעות בתחום הנדל"ן, ועופר גפני אף הוא משקיע בעסקי נדל"ן.

3.         תמצית טענות התובע:

א)         מר יום טוב טען, כי בתחילת דצמבר 99 פנה אליו עופר גפני והציע לו לשמש כיועץ בענייני מקרקעין אותם רכש מחברת יאה יקיר לפרויקט במבקשת ירושלים.

במהלך הפגישות, הוצע לתובע על ידי הנתבעים, להצטרף לעופר גפני במתן הלוואה לשמאי ולחברת יאה יקיר.

ב)         ביום 31/12/99, נחתם הסכם הלוואה (להלן: "הסכם ההלוואה " - נספח א' לכתב התביעה).

בהתאם להסכם ההלוואה, הלוו התובע ועופר גפני כספים לשמאי ולחברת יאה יקיר.

התובע הלווה סכום של 45,000 דולר בריבית שנתית דולרית של 18%, אשר היתה אמורה להיות מוחזרת ביום 23/7/00.

בהתאם להסכם, צורפו המלווים עופר גפני והתובע לשותפות בשווי של 50% מכלל הנכס וניתנה לתובע ולעופר גפני האופציה להודיע ללווה על רצונם שלא להיכלל בשותפות וזאת עד ליום 23/6/00.

ג)          בסעיף, 6 להסכם, קבעו הצדדים כי שווי מחצית המקרקעין הוא בשעור של 450,000 דולר.

ד)         אין חולק על כך, שהתובע לא הודיע על אי רצונו להיכלל בשותפות ולא דרש את כספי ההלוואה עד ליום 23/6/2000 (עמוד 3 לפרוטוקול).

ה)         התובע טען, כי לאחר שחלף המועד להחזרת ההלוואה ביום 23/7/2000, ובעקבות מספר מפגשים שהוא קיים עם הנתבעים, התעורר בלבו חשש וספק לגורל כספו והוא דרש להפריד את הסכם ההלוואה שלו מהסכם ההלוואה של עופר גפני מול שמאי וחברת יאה יקיר ואכן, נחתם הסכם בין התובע וחברת יאה יקיר ומר שמאי וזאת ביום 12/1/2001 (להלן: "הסכם ב'" - נספח ב' לכתב התביעה).

ו)          בהתאם להסכם, התחייבו יאה יקיר ומר שמאי להחזיר את קרן ההלוואה בסך 45,000 דולר בצירוף ריבית שנתית של 18% ביום 23/7/2000.

להבטחת קיום ההתחייבות נקבע, כי יום טוב יצורף כשותף על חלקי המקרקעין שהם מחצית הזכויות במקרקעין במבשרת בשכונת רכס חלילים (להלן: "הנכס"), וכי במעמד חתימת ההסכם, יצורף יום טוב לשותפות בשיעור של 10% מחלקו של הלווה וניתנה האופציה ליום טוב להודיע על רצונו שלא להיכלל בשותפות עד ליום 23/6/2000.

התובע לא הודיע על רצונו לצאת מהשותפות ונרשם ביום 8/3/2001 משכון ברשם המשכונות לטובתו של יום טוב על 10% מחלקה של יאה יקיר בנכס (מסמכי המשכון צורפו כנספח ג' לכתב התביעה).

ז)          התובע טען, כי בחודש דצמבר 2001 נודע לו, כי שמאי וחברת יאה יקיר פעלו מאחורי גבו וללא ידיעתו להעברת זכויותיהם בנכס לבעלות חברה בשם נכסי מבשרת ירושלים בע"מ (להלן: "חברת מבשרת").

חברת מבשרת היא בבעלותו ובניהולו של מר שמאי ובכך התכוונו לגרום לקיפוחו, גזילתו ונישולו על פי הסכם ההלוואה.

התקיימו פגישות בנושא ונשלחו מכתבים, והנתבעים 1,2 ביקשו ממנו להמתין ולא לנקוט בהליכים משפטיים, והוא אכן המתין.