פסק-דין בתיק א 22433/04
|
א בית משפט השלום חיפה |
22433-04
13.5.2008 |
|
בפני : אברהם אליקים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. שמעון ידיד 2. גאנית ידיד עו"ד ידיד מתי |
: חברת מתב-מערכות תקשורת בכבלים בע''מ עו"ד אביב ארז |
| פסק-דין | |
מבוא
- ארונות תקשורת המשרתים את מנויי הכבלים הוצבו בשנת 99 בשכונת דניה, רח' שלונסקי 32 בחיפה. לגרסת התובעים בשטח חלקה 55 (בגוש 12255) אשר בבעלותם ואת סילוקם הם דורשים מהנתבעת. הנתבעת אשר טענה כי אין היא הנתבעת הנכונה (לטענתה הנתבעת הנכונה הינה מת"ב חיפה) סבורה כי הארונות נמצאים בשטח חלקה 56 שאינו בבעלות מי מהתובעים. לגופו של ענין רואה עצמה הנתבעת כבעלת זכויות של בר רשות, רשות שלא ניתן להפסיקה בשל הסכמת הצדדים (במפורש או מכללא).
- התביעה במקורה הוגשה בסדר דין מקוצר, במועד הדיון בבקשת הרשות להגן שהגישה הנתבעת (בש"א 2368/05) נתנו התובעים הסכמתם למתן רשות להגן.
- בישיבת ההוכחות העידו התובעים: ה"ה שמעון וג'נט ידיד ומר ארז כהן אחראי התשתיות של חברת מת"ב באיזור חיפה, לאחר שמיעת העדויות סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.
השאלות שבמחלוקת על סיכומי הצדדים
- אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך שנת 99 לאור דרישת התובעים ובהסכמתם הוזזו ארונות התקשורת ע"י הנתבעת ובמימונה למקום בו הם ניצבים כיום.
- השאלה הראשונה שבמחלוקת הינה שאלת היריבות, האם התובעים או מי מהם הם בעלי הזכויות של השטח בו נמצאים ארונות התקשורת והאם הנתבעת הינה הנתבעת הנכונה כמי שהציבה הארונות בשטח.
- התשובה לשאלה זו כרוכה בשאלה לגביה חלוקים הצדדים והיא היכן נמצאים כיום הארונות האם בתחום חלקה 55 אשר התובעים טוענים כי הם בעליה או בתחום חלקה שכנה חלקה 56.
- במסגרת בירור השאלות השונות יש לבחון מה מעמדה המשפטי של הנתבעת בשטח, האם כטענתה בעלת זכויות של בר רשות בלתי הדירה ואם ניתנה לנתבעת הסכמה מה היה תוכן אותה הסכמה לגבי העתיד.
דיון
מיקום הארונות
- התובעים במסגרת ראיותיהם הציגו תשריט של המודד אפרים לבנברג מיום 8.2.05 (ת/2) לפיו מתוארת חלקה 55 כשבפינתה הימנית התחתונה (דרומית-מזרחית) צויין מיקום הארונות בצבע ירוק במקום המכונה "פילר". הנתבעת אינה חולקת כי זהו המקום האמיתי בו נמצאים הארונות אלא שבא כוחה בסיכומיו טוען כי המיקום של אותו פילר בו נמצאים הארונות הוא בתוך חלקה 56 שקו הגבול שבין החלקות משמאל לארונות. ב"כ הנתבעת צבע בתרשים שצרף לסיכומיו רצועה בצבע כתום בתוכה נמצאים הארונות אשר לטענתו על פי נ/1 הגרמשוקה שהגיש התובע מס' 1, רצועה זו הינה חלק מחלקה 56 כשאין מחלוקת כי לתובעים אין זכויות לגביה.
- ניתוח הגרמשוקה נ/1 שהוגשה ע"י הנתבעת מראה כי בניגוד לגרסתה הארונות נמצאים בתוך תחומי חלקה 55. מתרשים הסביבה המופיע בנ/1 (המנותח ע"י ב"כ הנתבעת בסיכומיו) לא ניתן ללמוד דבר שכן אין בו מידות ונתונים. לעומת זאת משני התרשימים באותו תשריט נ/1, תכנית המגרש (קנה מידה 1:250) ותוכנית במפלס 2.60- (קנ"מ 1:100) ניתן לראות בבירור את קווי החלקה 55 המודגשים בצבע שחור כהה ובתוך תחומי אותה חלקה מופיע מיקומם של הארונות התואם את תרשים המדידה שהוצג על ידם ת/2 שהעתקו שובץ בתוך אותה גרמשוקה. (ראה גם את תמונות הארונות שצילמה הנתבעת כנספח א' לתצהיר נ/2, המיקום של הארונות לפי התמונות ביחס לבית של התובעים מתיישב עם טענת התובעים כי מצפון לארונות קיים שטח הבית הבנוי על חלקה 55) ואם לא די בכך אפנה לגרסת המצהיר מטעם הנתבעת מר ארז כהן כמתואר בעמ' 14 "אני תיאמתי עם מר שמעון ידיד שהוא יבנה עבורנו פילר על מנת שנקים שם שניים מתוך שלוש ארונות", משמע הפילר הנראה בגרמושקה הוקם ע"י התובע מס' 1 והרי לא ייתכן כי התובע מס' 1 יבנה פילר בשטח שאינו שלו, (מבלי שהדבר יתבטא בתגובת הרשויות או בעלי חלקה 56 ותגובה או מחאה שכזו לא היתה).
- מיותר לציין כי אין בקביעתי זו כדי לקבוע מימצאים בשאלת בעלות במקרקעין אלא מדובר בקביעה אך ורק לצורך המחלוקת נשוא תיק זה באשר למיקום ארונות התקשורת.
מיהם בעלי הזכויות של חלקה 55
- בעלות או זכות חכירה לדורות (בין אם נרכשו בתמורה ובין אם נתקבלו בירושה) מוכיחים באמצעות אסמכתאות בכתב כגון נסח רישום, חוזה חכירה או צו ירושה. התובעים לא הציגו במסגרת ראיותיהם מסמך כל שהוא בנושא זה, (נסח לשכת המקרקעין צורף אמנם לתביעה והתובע מס' 1 אפילו נחקר עליו, אך הוא לא הוגש כמוצג בשלב הגשת הראיות) ולכן טענה זו לא הוכחה על ידם.
- אך לאחר שמיעת הראיות הסתבר כי לשאלה זו אין חשיבות כלל וכלל. שוכנעתי מעדויות שני התובעים שעדותם אמינה עליי כי שניהם מחזיקים בשטח החלקה בו הוצבו הארונות משנת 99 (התובע מס' 1 הוא למשל מבקש הבקשה להיתר בניה- אישור מצב סופי- נ/1, מסמך שהוגש כחלק מראיות הנתבעת) ואזכיר כי תביעה של סלוק יד או הסגת גבול יכול לתבוע גם המחזיק ולאו דווקא הבעלים ואפנה לפסק דינו של כב' הש' אנגלרד ברע"א 5058/99 - אילנה כספי נ' מנחם דויטש, עו"ד, פ"ד נה(4), 529 , 536-537 (2001) "כידוע, העוולה של הסגת גבול במסגרת דיני הנזיקין נועדה להגן על ההחזקה ולא על הבעלות כשהיא לעצמה.... זכות התביעה בהסגת גבול, במסגרת סעיף 29 לפקודת הנזיקין, אינה מוגבלת למחזיק בפועל, אלא נתונה היא גם לבעל הזכות להחזקה מיידית. ראה טדסקי, שם, בעמ' 52".
ואזכיר כי מהעדויות עולה כי התובעים השכירו הזכויות בחלק מהנכס לדיירים שונים, ר' האמור בסעיף 6(א) לתצהיר הנתבעת המודה בהחזקת התובעים בחלק מהחלקה וגם עובדה זו מלמדת על מעמדם, למצער כבעלי זכות חזקה.
- אך חשוב מכך, לפי גרסת ההגנה של הנתבעת שגם בסיכומיה טוענת "מיקום ארונות התקשורת בוצע בהסכמה מפורשת של התובעים" (הרישא לסעיף 11 וסעיפים קטנים ז' וח' לסיכומי הנתבעת) או כדברי המצהיר מטעם הנתבעת מר ארז כהן כמתואר בעמ' 13:
"ש. כאשר פנית למר שמעון ידיד בעניין ההסכמות גם לעניין ההזזה וגם לעניין הגומחה האם ביררת מה זכותו במקרקעין?
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|