פסק-דין בתיק א 2239/03

מוסכמות :

1.         בשנת 1993 החלה ההיכרות בין התובע, עת היה שכיר במפעל הגלידה, לבין הנתבע 2 אשר היה באותה העת מנהל המפעל.

2.         בשנת 1996 נכרת הסכם בין התובע לבין חברת גלידה באר שבע א.ע בע"מ (באמצעות

הנתבע 2 כמנהלה), לפיו ניתן לתובע זיכיון למכירת גלידה תחת שם המותג "גלידה באר שבע" בתחנה המרכזית בבאר שבע (להלן :"סניף אגד").

3.         בשנת 1998, נכרת הסכם בעל פה בין התובע לנתבע 2 לפיו יוקם סניף של "גלידה באר שבע" בצומת שוקת אשר יופעל באמצעות חברת בת שלה, הנתבעת 1, שהיתה עד לאותו הזמן מפעילת הסניף ברחוב שינקין בתל אביב אשר נסגר, וכל הציוד ששימש להפעלת הסניף בת"א הועתק לסניף החדש בצומת שוקת.

4.         ההסכם בין התובע לנתבע קבע את חלוקת בעלי המניות כדלהלן :

·        40% מהמניות של הנתבעת 1 בבעלות התובע, וכן מונה למנהל החברה בפועל.

·        1% מהמניות של הנתבעת 1 בבעלות הנתבע 2.

·        59% מהמניות של הנתבעת 1 בבעלות חברת "גלידה באר שבע א.ע בע"מ".

5.         לנתבעת 1 היה חשבון בנק בבנק לאומי לישראל, סניף אחד העם, בתל אביב, כאשר לתובע לא הוקנו זכויות חתימה, ואף לא היה ערב לחשבון זה.

6.         ביום 02.07.99 סר התובע מלווה באשתו לסניף בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "מרכנתיל") שבישוב מיתר ופתח חשבון עבור הנתבעת 1. ברשות התובע היו העתק פרוטוקול ישיבת מועצת המנהלים של החברה לפיו חתימתו בצירוף חותמת החברה תחייב את החברה בכל הקשור לחשבון הבנק, וכן אישור מהיועץ המשפטי של החברה על זכויות החתימה המוקנות לו. במעמד זה חתם התובע על כתב ערבות לפיו יהא ערב לחובות החברה בערבות מתמדת "לכל חוב" שאינו מוגבל בסכום. חשבון האשראי של הנתבעת 1 הושאר בסניף בל"ל כאשר הנתבע 2 דאג לזכות את החשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט מעת לעת.

ב22/07/01 הוגשה תביעה כנגד התובע ע"י בנק מרכנתיל דיסקונט בסדר דין מקוצר לתשלום חוב שהצטבר בחשבון ע"ס 36,385 בתוספת ריבית וביום 19/12/01 נחתם הסכם פשרה בין הבנק לתובע לפיו ישלם התובע 40,000 ש"ח לפירעון מלא של החוב.

במרכזה של תביעה זו הדרישה להשבת הכספים ששילם בגין ערבותו מהנתבעים.

פלוגתאות:

א.         לטענת התובע היוזמה לפתיחת החשבון במרכנתיל היתה של הנתבע 2 תוך כדי ההבטחה כי יחתום על ערבות לחשבון בהזדמנות הראשונה, ומנגד טענת הנתבע 2 היא כי בעת פתיחת החשבון הובהר לתובע כי הינו מורשה החתימה היחיד והערב לחשבון באופן בלעדי.

בחקירתו הנגדית של התובע סתר את תצהירו בכל הנוגע למניעים אשר הביאו לפתיחת החשבון בסניף באומרו: " . . . לשאלתך, איזה התרוצצות היתה למר בר, אני אומר שלא אני טענתי הוא טען את זה . . . " (שורה 29 עמ' 5 לפרוטוקול), ובתצהירו ציין בסעיף 20 ג':

"הפניה לפתיחת ח-ן באזור ב"ש היתה של עודד(תיקון שלי -עוד--). נמאס לו, כך הוא טען, להתרוצץ בנוגע לסניף הנ"ל והוא מבקש כי סניף באר שבע ינהל חשבון של החברה."

איני מקבל את גרסת התובע לפיה הובטח לו ע"י הנתבע 2 כי יסור לחתום ערבות לחשבון וכי הסתמך על העובדה כי לנתבע 2 ..."היה "גב" של עסקיו הנרחבים..." (סעיף ו' לתצהיר התובע) , כל זאת כאשר ברשות התובע מסמכים לפיהם הוא מורשה החתימה של החברה וחתימתו תחייב אותה.

התובע לא סיפק הסברים לעניין אי הכללת הנתבע 2 בכתב הערבות ע"י מילוי פרטיו כאשר חתימת הערב חסרה באומרו:

" . . . כשאתה אומר לי שבכתב התביעה שלי צירפתי את כתב הערבות(נספח ב' לכתב התביעה), ואתה מציג אותו בפני, ושואל אותי אם הנתבע אמור להגיע לחתום למה לא הוסיפו את שמו לכתב הערבות, אני אומר שאני לא מכיר את ההליכים של הבנק. לשאלה, למה לא אמרתי לפקיד הבנק ונתתי לו את הפרטים של הנתבע על מנת שיבוא לחתום, אני אומר שאני לא עובד בנק . . . " (שורה 13-19 עמ' 6 לפרוטוקול).