פסק-דין בתיק א 223722/02

בפני תביעה לשיבוב  הסכום אותו שילמה התובעת,  חברת ביטוח  במסגרת חבותה  על פי פוליסה לביטוח מקיף  לעדת התביעה כתמלוגי ביטוח בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים בו היה מעורב  גם רכב נהוג בידי הנתבע.

על פי גרסת התובעת בכתב התביעה נטען כי בתאריך 05.02.02  בעת  שהרכב היה בעצירה מוחלטת, ברחוב בן גוריון,  באור יהודה, פגע בו הרכב של הנתבע  ושפשף את חלקו האחורי לאחר  שהנתבע לא שהה לסימוני מבוטחת התובעת ובקשתה להמתין עד גמר הטיפול ברכב האחר.

הנתבע  מתגונן בטענה שבתאריך הנ"ל  נסע ברחוב דו מסלולי, בנתיב הימני ,  ורכב צד ג',  נסע לאחור  מתוך חנייה שבצד הכביש ופגע  ברכבו.

לאחר ששמעתי את העדים מתקבלת התמונה כדלקמן:

רכבה של עדת  התביעה מס' 1 הגברת קמינסקי  התקלקל  ולכן היא עצרה  בצד הכביש לאורך המדרכה, וביקשה עזרה מעדת התביעה  2, היא מבוטחת התובעת.

מבוטחת התובעת  הגיעה למקום עם  רכבה כשהיא נוסעת בכיוון הנסיעה המקורי של רכב קמינסקי, ועצרה מול חזית רכב  המבוטחת כאשר חזית רכבה פונה למדרכה  והחלק האחורי לכיוון מרכז  הכביש  והרכב עומד באלכסון.

העצירה בצורה כזו נעשתה לצורך  מתיחת  כבלים בין המצבר ברכב  המבוטחת לבין  רכבה  של  הגברת קמינסקי, עדת התביעה  1, לצורך התנעתו של זה האחרון.

התברר, שהמבוטחת  עצרה את רכבה במרחק יותר גדול מאורך הכבלים, וכשהעדות חוככות בדעתן מה לעשות , עבר  עד התביעה  3, שהוא שכן  של שתיהן ואלו ביקשו ממנו לקרב את הרכב  של המבוטחת  יותר לחזית  רכב  קמינסקי, כך שהכבלים  יספיקו לחבר בין שני המצברים.

על פי עדותו של עד התביעה  3, לצורך כך היה עליו להסיע את רכבה של המבוטחת לאחור  ולאחר מכן קדימה, תוך הטיית   הגה הרכב ימינה וכך לקרב אותו לחזית רכבה של קמינסקי.

בשלב זה,  אומרת  גברת קמינסקי , כי היא בעצמה עמדה בסמוך לרכבה  כדי לעצור את התנועה מאחור, כדי לאפשר את נסיעתו של עד התביעה   3 ברכב המבוטחת, לצורך המטרה האמורה.

הגיע הנתבע למקום עם המונית שלו, קמינסקי ביקשה ממנו לעצור כדי לאפשר   את הזזת  רכבה  של עדת התביעה. מכאן  נחלקו הדעות.  עדי התביעה אומרים  שהנתבע  התעלם מאיתותיה של קמינסקי, ותוך הבעת  זלזול  וגידופים המשיך בנסיעה  ופגע  עם הרכב  שלו ברכבה של המבוטחת.

הנתבע  אינו מכחיש שהוא אכן  דיבר במילים  לא מנומסות אך עומד  על כך , שהיה לו מספיק מקום לעבור בין החלק האחורי של רכבה של המבוטחת לבין הרכבים החונים  בצד השני של הכביש, וכי  לא היה צריך לעצור  עד לגמר הטיפול של קמינסקי, וגם טוען שהמשיך לנסוע, ותוך כדי כך, נסע עד התביעה  3 ברכב המבוטחת  ופגע בו.

יצוין,  כי על פי התמונות שהוגשו הפגיעה ברכב המבוטחת הינה  בפגוש האחורי של הרכב  כאשר הפגיעה מתחילה בפינה הימנית של הפגוש  ולאורך כמעט  2/3 ממנו,  ואילו ברכבו של הנתבע, הנתבע  אומר, כי הפגיעה הינה בדופן ימין, בדלת הקדמית.

עדי התביעה אינם יודעים למסור היכן נפגע רכבו של הנתבע. אם כי, אין בפני תמונות נזק ברכב של הנתבע, אך מאחר ובעניין זה  עומדת בפני  עדותו של הנתבע כעדות יחידה, אין לי סיבה מדוע לא לקבלה ולקבוע כי הנזק ברכב הנתבע הינו בדופן ימין, חלק קדמי של הרכב.

עדת התביעה 1 אומרת, כי היא עצרה את נהג המונית וביקשה ממנו לעצור והוא לא הסכים  ומציינת, כי רכבה  של המבוטחת היה במצב  של חסימה חלקית  אך לא זוכרת אם מאחורי הרכב היה מקום מעבר לרכב הנתבע.

לפי מקומות הנזק  ברכבים, אני מגיע למסקנה, כי רכבו של הנתבע הצליח  להתחיל את המעבר מאחורי  רכב   המבוטחת, ותוך כדי נסיעה הוא נפגע בדופן ימין.

עד התביעה מס' 3 מעיד כי הוא נכנס לרכב של המבוטחת,  וכי הגברת [הכוונה לגב' קמינסקי]  עשתה סימנים לעצור את האדון [הכוונה לנתבע] ו: " לא  הספקתי עוד לזוז,  שמעתי בום והסתכלתי על לילך [המבוטחת] והייתי המום... הרכב עמד  רחוק מהרכב  הנוסף והכבלים היו קצרים ואני הייתי אמור להזיז את הרכב ימינה על מנת לקרב את הרכבים  וזאת הייתי צריך לעשות  על ידי נסיעה לאחור  ואחר כך נסיעה קדימה,  תוך הטיית ההגה ימינה.".

היוצא מדבריו של עד התביעה  3, בזמן שהוא פנה  להיכנס לרכב המבוטחת, סמך על כך שגברת קמינסקי  תעצור  את  התנועה מאחור, ולצורך קירוב הרכב , היה צריך לנסוע לאחור.

אינני מקבל את גרסתו שהוא לא הספיק להזיז את הרכב אחורה , וכי נפגע  כאשר  עדיין היה בתנוחה  מוחלטת , כאמור לעיל,  חזית רכבו  של הנתבע כבר עברה מאחורי רכב המבוטחת  והפגיעה היא בדופן.

ללמדך,   שבזמן שהחזית עברה  מאחורי רכב המבוטחת היה מרחק  כלשהו בניהם, שמיד נסגר  והרכבים נגעו  אחד בשני.