פסק-דין בתיק א 2237/01

א.         מהות התובענה

זו תביעה שהוגשה לראשונה בשנת 2001, כשהתיק שלפני הוגש בבית משפט השלום בשנת 2004 בגובה של 2 מליון ש"ח.

ענינה נזקים שהתובע טוען כי נגרמו לו בגין הפסקת עבודתו כחוקר בחברת ביטוח עקב : "הטעיה, תרמית ולשון הרע אצל הנהלת החברה ..." (סעיף 4 לכתב התביעה המתוקן), וכן בגין עוגמת נפש.

בסעיף 13 לכתב התביעה המתוקן מפרט התובע את פרטי השם הרע שהנתבעת הוציאה לו, כך:

"מסרה...כי התובע איים עליה, והתנהג בצורה מחפירה, ובהציגה מצג שוא בו הציגה את התובע כבעל התנהגות פלילית ובריונית".

כתוצאה מכך, טוען התובע שהופסקה עבודתו עם חברת הביטוח ולא התממשה ציפייתו לעבוד בה שנים רבות גם בעתיד ובתחומים נוספים לתחום בו עבד. (סעיף 16 לכתב התביעה).

מכאן התובענה.

ב.         הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:

-                     האם הוציאה הנתבעת שם רע לתובע?

-                     הקיימת לנתבעת הגנה?

-                     היש קשר סיבתי בין סיום עבודת התובע לנזקיו הנטענים?

-                     גובה הנזק.

ג.          האם הוציאה הנתבעת שם רע לתובע?

1.  עובדות רלבנטיות

החל מחודש אוגוסט 1994 ועד סוף שנת 1994 הועסקה הנתבעת כעו"ד בחברת הביטוח המשמר בע"מ (להלן: "המשמר").

חברת הביטוח המשמר הפסיקה את פעילותה בסוף שנת 1994 כשהחל מחודש ינואר 1995 החלה תקופה של מיזוג (Run-of) בה העבירה חברת המשמר את תיקי ביטוח החובה שלה לחברת הביטוח "סהר". משמעות תקופה זו הוא שחברת הביטוח מסיימת את הטיפול בתיקים הקיימים ואינה מוציאה עוד פוליסות חדשות.

חברת המשמר נהגה להעביר לתובע תיקי חקירות לענין תאונות המערבות ביטוח חובה, ברם התובע לא היה ברשימת חוקרי הביטוח של "סהר".

בחודש יולי 1995 מונתה הנתבעת כראש צוות חובה בחברת הביטוח "סהר" עד לסיום תיקיה של חברת הביטוח "המשמר".