פסק-דין בתיק א 223601/02

א)        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1)         התובעים מזה והנתבעים מזה הינם שכנים בבניין מגורים ברח' רפידים במעוז אביב (להלן: " הבניין"), באופן שדירת התובעים ממוקמת בקומה רביעית, קומה אחת מעל דירת הנתבעים.

2)         בכתב התביעה טוענים התובעים כי במהלך שיפוץ שערכו הנתבעים בדירתם (להלן: "דירת הנתבעים"), בשנת 1999, הסירו הנתבעים קיר תומך וקירות נוספים בדירת הנתבעים ובנו תחתיהם עמוד העומד מעל חלל ריק בדירת התובעים.

3)         כמו כן, נטען כי במהלך עבודות השיפוץ עשו הנתבעים שימוש במכשירים כבדים         וכתוצאה מכך נגרמו סדקים רבים בקירות דירת התובעים, מרצפות התרופפו, שקעו או התרוממו, כמו כן שקעו משטחי השיש וארונות המטבח בדירת התובעים ונבעו סדקים בקיר חיצוני.

4)         התובעים טוענים כי הנתבעים לא התכחשו לעובדה כי עבודות השיפוץ שביצעו בדירת הנתבעים הם שגרמו לנזק בדירת התובעים ואף הבטיחו לתקן את הנזקים, אולם לא פעלו כמתחייב. התובעים טוענים כי עלות התיקונים בדירתם מוערכת לסכום של כ- 35,000 ש"ח וכי ביצוע העבודות מחייב פינויים של התובעים מדירתם למשך 60 יום והסדרת מקום מגורים חליפי.

5)         בנפרד ובמובחן, טענו התובעים כי הריסת קירות נושאים בדירת הנתבעים ובניית עמוד הלוחץ על חלל ריק בדירת התובעים פוגעת ביציבות הבניין כולו ומחייבת ביצוע עבודות ייצוב מבנה דחופות אשר נסקרו במכתבו של אינג' וינלס מיום 2.1.00 (נספח ד/2 לתצהיר התובעת), אלא שהנתבעים כנטען, סרבו לקיים את ההמלצות שפורטו במכתבו הנ"ל.

6)         התובעים מוסיפים וטוענים כי רק בינואר 2001 ביצעו הנתבעים עבודת תיקון בלתי מספקת בדירתם תחת פיקוחו של המהנדס ליבוביץ, אשר פיקח על עבודות השיפוץ הראשוניות, וכי אינג' וינלס אשר לטעמם "שינה עורו" אישר את עבודות התיקון.

התובעים טוענים כי גם פנייתם למחלקת מבנים מסוכנים בעירית ת"א לא העלתה דבר, וכי מהנדס העירייה התעלם מדוחות המהנדסים שהציגו התובעים בפניו, בעוד שממצאי מהנדסי קונסטרוקציה נוספים אליהם פנו התובעים (אינג' ר. כץ ואינג' י. ירון) ערכו דוחות בהם נקבעו ממצאים חמורים באשר לפגיעות בלתי מבוקרות בשלד הבניין, פגיעה בקשיחותו ועמידותו בשל זעזוע ודפורמציה של שלד הבניין.

7)         התובעים טוענים כי בשל הנזקים שנגרמו לדירתם נפל ערכה בשיעור של 7% (כ- 17,500 דולר) וכי ירידת ערך זו עומדת בעינה גם אם יתוקנו הליקויים בדירה. מסקנה זו ביסס השמאי מטעם התובעים, לזר גיל (להלן: "השמאי"), על ההנחה כי גילוי נאות ומתחייב ירתיע רוכשים בכח ו/או יחייב את התובעים במתן הנחה מן השווי הראוי של דירתם.

8)         על יסוד הנטען בכתב תביעתם עתרו התובעים למתן הסעדים כדלקמן:

8.1       צו עשה שיחייב את הנתבעים לבנות מחדש את הקירות התומכים בדירת הנתבעים ע"פ תכנית ופיקוח של מהנדס אובייקטיבי שימונה על ידי ביהמ"ש.

8.2       לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך 35,000 ש"ח למימון תיקון הליקויים בדירתם.

8.3       לחייב את הנתבעים לשאת בעלות הפינוי והמגורים החלופיים של התובעים למשך כחודשיים בסכום כולל של 10,600 ש"ח.

8.4       לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש, טרדה וטרחה שנגרמו לתובעים כתוצאה ממעשי ומחדלי הנתבעים בסך של 100,000 ש"ח.

8.5       לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין ירידת ערך הדירה ובשיפוי הוצאות התובעים.

9)         מנגד, הכחישו הנתבעים את מרבית טענות התובעים וכפרו בחבותם לשלם לתובעים פיצויים כלשהם.

10)       הנתבעים הודו אומנם בביצוע השיפוץ בדירת הנתבעים, אך לטענתם עבודות השיפוץ נעשו בהתאמה להנחיות האגודה השיתופית מעוז אביב, הרשומה כבעלי הבניין (להלן: " האגודה"). הנתבעים הטעימו כי בעוד שע"פ הנחיות אלו - ניתן לפתוח שלושה פתחים בקירות תומכים - פתחו הנתבעים פתח אחד בלבד תוך הקפדה על הנחיות האגודה וביצוע חיזוקים נוספים, בליווי צמוד של מהנדס קונסטרוקציה אליעזר ליבוביץ (להלן: "ליבוביץ").

11)       לא זו אף זו, בעקבות העמדה שנקטה האגודה עם קבלת תלונות התובעים נערך ביקור משותף של מהנדס האגודה (וינלס) וליבוביץ ובעקבותיו הסכימו הנתבעים לבצע חיזוק נוסף שהיה כרוך בפתיחה מחדש של העבודות שכבר בוצעו עוד בשנת 1999.

הנתבעים טוענים כי בישיבת ועד האגודה מיום 29/1/01, אישר וינלס כי נכח אישית במהלך ביצוע פתיחת הקורה בדירת הנתבעים וחיזוקה וקבע כי הבניין יציב בהתאם לכללים ולדרישות שהציג.