פסק-דין בתיק א 22335/05

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         זו תביעה כספית על סך 40,600 ש"ח. לטענת התובעת רכשה ב-16/8/04, בעלות בנכס בחולון (להלן "הנכס").

            קודם לרכישת הנכס ע"י התובעת, הטמינה הנתבעת בחצר האחורית של הנכס צובר גז (שקשור למאפיה שפעלה בזמנו במקום). התובעת ביקשה מן הנתבעת להוציא את הצובר, הואיל ואינה זקוקה לו. הנתבעת ללא תיאום הגיעה למקום, ובשני שלבים הוציאה וסילקה את הצובר מן המקים. במהלך ביצוע עבודת ההוצאה וסילוק הצובר ע"י הנתבעת, נפגעה החומה שגודרת את הנכס, וכן נותר בור פעור במקום בו היה הצובר. התובעת דורשת מן הנתבעת את תיקון הפגיעה בחומה, ומילוי הבור שנפער. לטענתה ועפ"י חוות דעת שמאי שצירפה, נזקיה בעניין, כולל אובדן שעות עבודה של העוסקים מטעמה בעניין, ושכ"ט השמאי מגיעים לסך 40,600 ש"ח בצירוף מע"מ.

2.         הנתבעת טוענת, כי אכן הצובר בבעלותה וסולק על ידה, לדבריה, הותקן במקום לפי בקשת מאפיה שהייתה בזמנו בנכס, והחליף צובר גז של חברה אחרת, הואיל והמאפיה האחרונה שפעלה במקום, נטשה אותו והפסיקה לצרוך גז, והתקבלו דיווחים על גניבת ציוד במקום ועקב חשש לדליפות, החליטה לפרק את מה שהותקן על ידה ולהוציא הצובר. לטענתה הוצאת הצובר נעשה לאחר תיאום עם הנציג במקום, ובאמצעות קבלן לעבודות מסוג זה, לטענתה לא הייתה כל פגיעה בחומה שמקיפה הנכס במהלך הוצאת הצובר. מדובר בחומה שהנה מלכתחילה סדוקה, רעועה ובלתי יציבה, ונזק קל, כפוף, ככל שעולה מן התמונות לא נגרם על ידה. לעניין כיסוי הבור שנפער, נטען, שאין יריבות בין הצדדים, שעל התובעת ככל שחפצה בהוצאת הצובר לשאת בעלויות הוצאת הצובר, לרבות סתימת הבור, נטען שהנזקים הנתבעים וחוות הדעת בקשר לתיקון חלק החומה שנטען שנפגע מנופחים ומופרכים, ומהווים שיפור הקיים, ולא החזרת המצב לקדמותו, נטען שעלות הוצאת צובר הגז מגיעה לסך 6,595 ש"ח, ועל התובעת לשאת בו, בבחינת מי שהתעשר על חשבון הנתבעת. בשלב מאוחר יותר, ולאחר ביקור במקום של מומחה מטעם הנתבעת, צורפה חוו"ד מומחה מטעם הנתבעת, ולפיה עלות התיקונים הנדרשים, לתיקון החומה + סתימת הבור, אינם עולים על 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

ב)         דיון והכרעה

3.         העידו בפני מטעם התובעת המומחה מר גבאי, ומנהל הכספים מר הרפז ומטעם הנתבעת מר קלנר, הקבלן שעסק בפועל בהוצאת הצובר, המומחה מטעם הנתבעת - מר רמון ומר שטקל - שהוא מנהל מסחרי אצל הנתבעת.

            במהלך הדיון הוצגו תמונות של הנכס, החומה הפגועה והבור, שבמחלוקת במועדים שונים, ושצולמו ע"י שני הצדדים.

4.         נוכח כל החומר שבתיק, הגעתי למסקנות הבאות :

            הנתבעת פעלה להוצאת הצובר על דעת התובעת, אך התיאום הנקודתי בעניין לא היה מספק, בפועל שומר מטעם התובעת אישר כניסת הנתבעת למקום, אך לא בוצע תיאום מספק עם גורם ניהולי אצל התובעת. יש לדחות את טענות הנתבעת שעלויות הוצאת הצובר צריכות לחול על הנתבעת, ושתפנה בעניין אל מי שמכר לה את הנכס, כולל הצובר המטריד, לא הוכח להנחת דעתי שהנתבעת זכאית להוצאה האמורה מול הצרכן השואל, ובסכום הנטען, ולא כל שכן מול התובעת שמאוחר יותר רכשה את כל המבנה. מן הדיון ברור שנגרם נזק לחומה, ועקב הוצאת הצובר, בין עקב פגיעה כלשהי בחומה במהלך עבודת הטרקטור, או המנוף, או עקב החפירה בקרבה לקיר והתרופפות הקרקע בקרבת הקיר, ברור גם מאידך שמדובר בקיר חומה שהנו די רעוע, ויכול וסדק כלשהו היה קיים כבר עוד לפני ה"כיפוף" של חלק עליון של הקיר בצד המזרחי, וכעולה מן התמונות, אך זה בוודאי הוחרף והפך לשבר מלא (בין שני העמודים), כפי שעולה מתמונות שני הצדדים ולאחר ביצוע העבודה, על הנתבעת להשיב מצב הקיר לקדמותו.

            לגבי הבור, איני מקבל טענת הנתבעת שתפקידה רק בהוצאת הצובר. מנספח ב' לכתב ההגנה של הנתבעת בסופו, בתיאור העבודות לביצוע, עת הותקן הצובר אצל המזמין המקורי, מצוין במפורש פתיחת בור וסגירתו בסעיפים 4 ו-5 (כולל אבנים משתלבות), מכאן שכאשר מוציאים את הצובר, והשבת המצב לקדמותו, משמעותו סגירת הבור וריצוף המקום, כפי שהיה באבנים משתלבות. כבר ציינתי שלא הוכח להנחת דעתי כי ביחסי הצרכן, התובעת והנתבעת על הצרכן ו/או התובעת כמי שבאה בנעליו, לשאת בהוצאה זו, ומשכך גם על הנתבעת לשאת בעלויות גם לעניין כיסוי הבור.

5.         לגבי הנזקים הנתבעים, לאחר עיון בתמונות שצורפו, נראה לי שחוות הדעת מטעם התובעת משקפת מבחינת תיאור העבודה את העבודה הנדרשת, מבחינת הדרוש והעלות המקסימאלית, יתכן וניתן היה לבצע העבודות הנדרשות בעלות נמוכה יותר, אם כי לא בעלויות המינימאליות שצוינו בחוות דעת מטעם הנתבעת, ושאיני מקבל לעניין זה.

בהתחשב באמור, ובכך שהקיר שעלותו מהווה מרכיב עיקרי, בחוות דעת התובעת, היה אכן במצב רעוע עוד לפני הנזק שנגרם ע"י התובעת. אני סבור שעל הנתבעת לשאת בעלות העבודה בשיעור 60% מהמצוין בחוו"ד התובעת - סה"כ 19,750 = 60% X 31,950 לפני מע"מ.

בגין הוצאות זמן טיפול של גורמים מנהליים אצל התובעת, ועלות השמאי, אני פוסק סכום גלובאלי של 3,000 ש"ח.

ג)         סוף דבר

6.         התוצאה מן האמור שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 22,170 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק, וכן הוצאות הדיון בעניין בסך 3,000 ש"ח, כאשר כל הסכומים צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום, ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסה"ד לצדדים .

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ז (14 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: