פסק-דין בתיק א 22328/05

התביעה, בקליפת אגוז :

1.         האם בפני תביעה בין שני צדדים תמימים שנפלו קורבן לתרגיל עוקץ של אחר, בעקבותיו נותר התובע ללא רכבו וללא תמורתו ?

            האם הנתבע שותף בדרך כלשהי למעשה עוקץ זה ?

            ובמידה ואכן מדובר בשני צדדים תמימים, מי אמור לשאת בנזק שנוצר בעקבות אותו תרגיל עוקץ, כאשר ברור לכל שהאשם העיקרי, ובידיו המצלצלין - נעלם עם הרוח ?!

            בתמצית, אלו השאלות העומדות בפני להכרעה. להלן העובדות הרלוונטיות.

העובדות הצריכות לתביעה וטענות הצדדים :

2.         התובע, אשר עלה לארץ ממדינות חבר העמים ביום 13.5.97, פרסם באינטרנט מודעה למכירת רכבו מסוג הונדה, מס רישוי 45886175 (להלן: "הרכב").

3.         אין מחלוקת שביום 18.2.04 הועברה הבעלות ברכב על שם הנתבע ; וביום 19.2.04 הועברה הבעלות ברכב מהנתבע לאדם בשם סמי חליפה (להלן : "חליפה"). אין מחלוקת שתמורת הרכב בסך 52,960 ש"ח (להלן : "התמורה") שולמה בשיק של חברת סבלי גלובל סחר בינלאומי בע"מ (להלן: "השיק" ו "החברה" בהתאמה).

            שיק זה הופקד בחשבונו של התובע ביום המכירה לנתבע, וחולל עקב היות חשבון החברה סגור. יצויין שהתובע הגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אולם עד כה לא הצליח לגבות את תמורתו.

4.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה העובדתית, מה היתה מידת מעורבותו וידיעתו של הנתבע בהליך המכירה, כפי שיפורט להלן ; ולשאלה המשפטית - מה מעמדו של הנתבע כלפי התובע.

גרסאות הצדדים :

5.         התובע טען בכתב תביעתו שהנתבע הוא זה שפנה אליו בבקשה לרכוש את הרכב ; שסיכום התמורה נעשה בין השניים, ושהתמורה שולמה בשיק. בכתב התביעה לא טרח התובע להזכיר דמויות נוספות שנטלו חלק בהליך המכירה.

6.         הנתבע לעומת זאת, הגיש כתב הגנה מפורט וטען שחלקו בפרשה החל כאשר בקש למצוא עבודה לפרנסת משפחתו. יצויין שהנתבע הינו כבן 56, אף הוא עולה מחבר העמים. לטענתו, ביום 11.2.04 נתקל בעיתון בשפה הרוסית במודעה למשרת עבודה כנהג.

            בעקבות המודעה, התקשר למספר הטלפון שהופיע במודעה והשאיר את פרטיו אצל המזכירה אוקסנה. כעבור שבוע התבשר על ידי אדם בשם ואדים (להלן : "ואדים") שהתקבל לעבודה כנהג בחברת אוטו סלון, ונקבעה פגישה בין השניים ליום 18.2.04.

7.         ואכן, ביום 18.2.04 נפגש הנתבע בת"א עם ואדים ועם בחור נוסף בשם אנדריי (להלן : "אנדריי"). לטענת הנתבע, בפגישה זו סוכם על תנאי העבודה של הנתבע כנהג, עבור שכר של 5,000 - 6,000 ש"ח לחודש. עוד סוכם שהרכב אשר ישמש את הנתבע לעבודתו ירשם על שמו.

8.         הנתבע הסכים כאמור לרישום הרכב על שמו ובהתאם התייצב בסניף הדואר - או אז פגש לראשונה, לטענתו, בתובע. הנתבע הודה שחתם על טופס העברת בעלות ברכב על שמו, אך לטענתו כל מעורבותו בפרשה מסתכמת בכך שרשם את הרכב על שמו, ולא נטל כלל חלק בהליך המשא ומתן לקראת רכישת הרכב.

9.         לאחר העברת הבעלות, נסע הנתבע עם הרכב לביתו, והתבקש על ידי אנדריי להמתין להוראות באשר לעבודתו. למחרת היום נאמר לו על ידי אנדריי שיש צורך במכירת הרכב לאחר, ולאחר שאנדריי ניהל משא ומתן עם אותו קונה אחר (חליפה), בוצעה העברת בעלות בסניף דואר קרוב. גם במקרה זה טוען הנתבע שלא לקח כל חלק בהליך המכירה.

10.       בתום הליך המכירה לחליפה, נסעו אנדריי והנתבע במונית לכוון ת"א. לטענת הנתבע, אנדריי ירד מהמונית במהלך הנסיעה וביקש מהנתבע להמתין מספר דקות, שהתארכו עד מאוד לבסוף שילם הנתבע לנהג המונית, וכל נסיונותיו להשיג את אנדריי וואדים עלו בתהו.

            לטענת הנתבע, נפל הוא קורבן לתרגיל עוקץ מצד אנדריי וואדים ואין לו כל יריבות ו/או חבות כלפי התובע, בנסיבות כפי שפורטו לעיל.

ההוכחות :