פסק-דין בתיק א 22291/04

                        בפשרה - לפי סעיף 4 (ג) לחוק הפלת"ד

בהסכמת בעלי הדין ניתן בזה פסק דין בהתאם לסעיף 4 (ג) לחוק הפלת"ד, על דרך הפשרה, לענין שיעור נזקי התובעים, על סמך כל החומר בתיק וסיכומי הצדדים.

אין מחלוקת בחלות החוק.

התובעים בני זוג, האשה ילידת 4.2.80, הבעל יליד 1979 ובתם, תובעת 3, ילידת 27.12.03, עובר לעת הארוע.

ארוע תאונת הדרכים מיום 28.7.03, הבעל נוהג הרכב, אשתו נוסעת וכנטען - בשבוע 18 להריונה עם תובעת 3.

לתובעים 1 + 2 מונה מומחה בתחום אורטופדי עפ"י החלטת כב' השופטת אגי מ- 3.11.04 אשר קבעה כי " יחד עם זאת, אם יסתבר כי לא נותרה נכות למי מהתובעים - ינוכה שכ"ט המומחה מהפיצוי" (הדגשה במקור).

מונה דר' יצחק קורן אשר בדק את התובעים ביום 15.4.05. כעולה מחוות הדעת והמסמכים הרפואיים, שני התובעים פנו לחדר מיון למחרת הארוע (29.7.03 בשעה 11:00 לערך), נבדקו טופלו ושוחררו. עפ"י סיכום ומסקנות חוות הדעת - אין נכות.

"עובר" אינו כלול בהגדרת "נפגע" בחוק ואינו זכאי לפיצוי לעת הארוע ובקשר אליו , זולת ביחס להשפעתה מגמר לידתו ואילך, אך לכך לא הונחה כל תשתית ולו לכאורה - חרף הנטען (ר' אנגלרד ע"מ 176, 177, קציר ע"מ 244, הגדרות פקודת הנזיקין וחוק הפלת"ד, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

התובעת עותרת לפצותה בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעה לעבר ולעתיד ונזק לא ממוני.

התובע עותר לפצותו להפסד שכר בעבר ולעתיד, עזרת זולת לעבר, הוצאות נסיעה לעבר ונזק לא ממוני.

הנתבעת טוענת כי אין כל ראיה ובסיס לנזקים נטענים, לא לעבר ולא לעתיד, מדובר בתאונה של מה בכך כעולה גם מחוו"ד המומחה, היא זכאית להחזר שכ"ט המומחה כעולה מהחלטת כב' השופטת אגי ובסיכום מציעה סך של 1,500 ש"ח כולל לכ"א.

לפשרה כח רב, אך היא אינה נעדרת מגבלות.

הפשרה אינה מנותקת מן הדין אלא יוצקת חסד בו.

הפשרה אינה מתעלמת ממושכלות בסיסיות בדין, כגון המוציא מחברו עליו הראיה, עדות יחיד, מידת ההוכחה ונטל הראיה.

כפי שבמקום בו אין חבות לא יפסק סכום נזק, אף אם הוא קיים, כך לא ייפסק סכום נזק נעדר בסיס ראייתי של ממש במקום שקיימת בו חבות.

"מצווה לאמר לבעלי דינים בתחילה: בדין אתם רוצים או בפשרה? אם רצו בפשרה עושין ביניהם פשרה. וכל בית דין שעושין פשרה תמיד - הרי זה משובח ועליו נאמר: משפט שלום שיפטו בשעריכם (זכריה, ח', טז').

איזהו משפט שיש עימו שלום? הווי אומר: זה בצוע. וכן בדוד הוא אומר: ויהיה דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל, ב, טו') איזהו משפט שיש עימו צדקה? הווי אומר: זה ביצוע והיא הפשרה" (רמב"ם, סנהדרין, כב, ד).

מביא ואומר כב' השופט טירקל (ע"א 97\1639 ניתן 17.1.99): "את המילים צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז כ') דרשו חז"ל - "אחד לדין ואחד לפשרה" (סנהדרין ל"ב ע"ב). כביכול, שני "מיני צדק" הם, צדק הדין וצדק הפשרה.

כביכול, שניהם עומדים זה בצד זה, אינם דוחקים זה את זה: ואולי אף מותר להם שיבואו, ברב או במעט, זה בגבולו של זה.... גם שיקול דעתו של בית המשפט הפוסק על דרך הפשרה מבוסס הן על הדין והן על השיקולים הנוספים שהזכרתי ("בעיקר, שיקולים אנושיים ומוסריים העולים מתוך הנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים" - תוספת שלי מתוך דבריו - א.ק.).