פסק-דין בתיק א 2228/05

א. רקע:

1.  שתי תביעות שעניינן אחד, אשר הוגשו מטעם שני הצדדים המעורבים, והנוגעות לתאונת דרכים שארעה ביום 30.3.04 בצומת הרחובות טוביהו והמשחררים בבאר שבע. תביעה אחת (נשוא ת.א. 4007/04) הוגשה בסדר דין מהיר, על ידי נהג רכב מסוג סובארו - מר בוחבוט, כנגד נהגת הרכב המעורב מסוג פיאט - הגב' סגואס, ובה נתבעת היא לשלם לו סך כולל של 17,265 ש"ח בגין נזקיו בתאונה. התביעה האחרת (נשוא ת.א. 2228/05), הוגשה מטעמה של "אליהו" חברה לביטוח בע"מ - מבטחת הגב' סגואס, כנגד מר בוחבוט, בסכום כולל של 62,939 ש"ח, כתביעת שיבוב בגין הסכומים ששילמה היא לגב' סגואס, בגין נזקיה (להלן: מר בוחבוט, הגב' סגואס ו"אליהו" בהתאמה).

2.   בהתאם להחלטת כב' הרשמת קויפמן אוחד הדיון בשני התיקים. משלא הגיעו הצדדים לעמק השווה בינהם, הביאו הם ביום 22.10.07 ראיותיהם בפני, ולאחר שסיכמו טיעוניהם, ניתן פסק דין זה.

ב. המחלוקת:

3.  המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקרה לשאלת החבות, לפיה טוען כל אחד מן הצדדים כי רעהו אחראי לתאונה, ואולם משתרעת היא גם לענין גובה הנזק. בעניין החבות מצומצמת המחלוקת יחסית ועניינה השאלה, מי מבין נהגי כלי הרכב המעורבים חצה את הצומת באור אדום?

  ג. ראיות הצדדים:

4.   בשאלת הגורם לתאונה ושחזורה, הומצאו שתי חוות דעת: האחת ע"י שמאי הרכב ובוחן התנועה מר עזר יהודה מטעמו של מר בוחבוט, והאחרת ע"י שמאי הרכב וחוקר ומשחזר תאונות הדרכים, המהנדס מר דניאל ריהן מטעמה של "אליהו". 

5.      גם בשאלת הנזק מצויות בתיק שתי חוות דעת: האחת - זו הנוגעת לנזק רכבו של מר בוחבוט הוגשה ע"י שמאי רכב מר אריק דהן. האחרת - הנוגעת לרכב הגב' סגואס הוגשה ע"י השמאי ישראל ויזל. לחוות הדעת צורפו אף צילומי כלי הרכב.

6.      כן צורפו לתיק תצהירי עדות מטעם הנהגים המעורבים (לרבות תצהיר נוסף מטעם בנו של מר בוחבוט), חשבוניות שונות וחומר הראיות שנאסף בתיק המשטרה. לעניין זה יצויין, כי תיק המשטרה נסגר מחוסר ראיות ולא הוגש כתב אישום כנגד מי מהמעורבים.

7.      הואיל והמחלוקת העיקרית כאמור נגעה לשאלת הגורם לתאונה, בבחינת הציות לרמזור, הסכימו הצדדים כי המומחים הנוגעים לעניין יחקרו על חוות דעתם, ובעקבות כך, ינתן פסק הדין על בסיס עדותם וחומר הראיות שפורט בסעיף 6 לעיל, בלא שהצדדים עצמם יחקרו על תצהיריהם.

ד. שאלת האחריות:

8.      כצפוי, מלמדת בחינת תצהירי הצדדים, כי כל צד טוען לאחריות רעהו לתאונה. מר בוחבוט (וכן בנו) טוען שהגב' סגואס חצתה את הצומת אור אדום, כשמופע הרמזור בכיוון נסיעתו הוא היה ירוק, תוך שנסיעתו היתה איטית (ס' 4 לתצהירו מיום 12.6.05 וש' 11 להודעתו המשטרתית מיום 3.3.04)),  ואילו גרסת הגב' סגואס הפוכה: מר בוחבוט הוא זה שחצה את הצומת באדום, לאחר שהחלה בנסיעה איטית עם התחלף מופע הרמזור בכיוונה לירוק  (ס' 3 לתצהירה מיום 4.1.05, וש' 4 ואילך לעדותה במשטרה מיום 3.3.04). עדות נוספת המצויה בתיק המשטרה (העד בר ששת) אינה תורמת דבר לדיון, שכן לא שופכת היא אור על מצב ברמזורים הרלוונטים לתאונה. לאור האמור, אין מנוס מלנסות ולשחזר ככל הניתן את קרות התאונה ובכלל זה לבדוק את סדר פעולת הרמזורים,  זאת על סמך חוות דעתם ועדויותיהם של שני המומחים וכן את יתר הראיות שנאספו בתיק, לרבות הסימנים והעקבות שתועדו במקום התאונה.

9.      עיון בחוות הדעת ושמיעת עדויות המומחים, בשקלול הנתונים האובייקטיביים שנמצאו על ידי הבוחן המשטרתי, מלמד כי יש להעדיף ללא ספק, את גרסת הגב' סגואס והמומחה מטעם "אליהו" מר ריהן, כמסתברת יותר מבין השתיים.

להלן נימוקי:

מופע הרמזורים

10. למעשה אין מחלוקת בין המומחים באשר לסדר מופע הרמזורים. שניהם מסכימים כי האור הירוק בכיוון נסיעתה של הגב' סגואס נדלק, רק לאחר שהסתיים האור הירוק בכיוון נסיעת מר בוחבוט (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 16-17 ועמ' 7 ש' 5-6). המדובר בהפרש של כ-4 שניות, עפ"י תכנית הרמזורים שצורפה לחוו"ד מר ריהן. 

11. יצויין כי בניגוד למר עזר, אשר חוות דעתו לא נסמכה על תכנית הרמזורים הנכונה ליום התאונה אלא על בדיקה שנערכה שנתיים מאוחר לארוע (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 5-10), הרי שחוו"ד של מר ריהן נסמכה על תכנית הרמזורים הנכונה ליום ולשעת התאונה (עמ' 7 ש' 11-13).

12. בהתאם לתכנית מערכת הרמזורים בצומת, זמן המחזור הכללי של כל מערכת הרמזורים בצומת עומד על 100 שניות (עמ' 5 לחוו"ד ריהן). בדיקת שני הרמזורים הרלוונטים מלמדת, כי אור ירוק נדלק בכיוון נסיעת מר בוחבוט בשניית התחלה 37 למחזור, ומסתיים בשניה 62. אח"כ קיים זמן פינוי של הצומת למשך 4 שניות, בו לשני כלי הרכב אור אדום, ובשניה 66 נדלק אור ירוק בכיוון נסיעת הגב' סגואס, אשר מסתיים בשניה 79 למחזור. אור ירוק חדש לכיוון נסיעת מר בוחבוט (מחזור חדש) נדלק רק 58 שניות אח"כ.

13.  הואיל ומר בוחבוט מאשר שלא נצרך לעמוד ברמזור אדום, בניגוד לגב' סגואס שהחלה בנסיעתה לאחר שעמדה ברמזור אדום, מסתברת יותר ההנחה המובעת בחוות דעתו של מר ריהן, כי הנהג הסביר, לא יתחיל בנסיעה לתוך צומת כאשר בכיוון נסיעתו מופיע אור אדום, אלא ימתין לאור ירוק (מצב שהתקיים אצל הגב' סגואס), להבדיל מנהג שהגיע לצומת בנסיעה רצופה (מצב המתקיים אצל מר בוחבוט) ומשוכנע כי יספיק לחצות את הצומת. נהג כאמור ינסה לעשות כן, למרות שהרמזור התחלף כבר לצהוב או לאדום. יחד עם זאת, השערה זו לבדה לא היתה מביאה אותי למסקנתי, לולא מצטרפים אליה נתונים נוספים.