פסק-דין בתיק א 22271/03

א.        מבוא

בפני תביעת התובעות להשבת תגמולי ביטוח אותם שילמו לנתבע לאחר שהצליח להונות אותן, כך טענו, והציג בפניהן מצג כוזב כי נפגע בתאונת עבודה ביום 23.9.00 (להלן: " התאונה").

לטענת התובעות כעולה מכתב התביעה, הנתבע רכש מכולן פוליסות ביטוח חיים ובמסגרתן נספח "נכות מתאונה". מהתובעת 1 רכש פוליסת "נכות מתאונה" על סך כולל של 800,000 ש"ח החלה מיום 1.7.00. מהתובעת 2 רכש פוליסת "נכות מתאונה" בסך כולל של 1,000,000 ש"ח החל מיום 1.6.00, ומהתובעת 3 רכש פוליסת "נכות מתאונה" בסך 1,200,000 ש"ח החל מיום 1.7.00, מהתובעת 4 רכש פוליסה דומה בסך 1,000,000 ש"ח החל מיום 1.7.00, ומהתובעת 5 פוליסה דומה אף היא בסכום של 750,000 ש"ח החל מיום 1.7.00.

התובע פנה לקבל תגמולי הביטוח לאחר שטען, כאמור, כי ארעה לו תאונה במלון אינטרקונטיננטל בת"א, וביקש תגמולי הביטוח בגין פרק הכיסוי הביטוחי של "נכות מתאונה" מפוליסות ביטוח החיים שרכש, ואמנם התובעות השתכנעו באמיתות האירוע ושלמו לו תגמולי הביטוח הבאים:

1.         התובעת 1 שילמה 153,091 ש"ח ביום 23.7.01.

2.         התובעת 2 שילמה 192,977 ש"ח ביום 9.7.01.

3.         התובעת 3 שילמה 242,802 ש"ח ביום 31.5.01.

4.         התובעת 4 שילמה 195,462 ש"ח ביום 3.12.01.

5.         התובעת 5 שילמה 144,944 ש"ח ביום 17.10.01.

לאחר ששילמו כאמור, התברר לתובעות כי הנתבע, שבוטח גם על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ, שאינה מבין התובעות ולא שילמה לו תגמולי ביטוח, מסר לזו באמצעות חוקר מטעמה הודעה בחתימתו בדבר היות האירוע מעושה וזו לשון ההודעה:

" אני צוריאל הדר, מס' זהות 025089426, מצהיר בזאת כי אני מוותר על התביעה שהגשתי כנגד חברת הביטוח איילון בגין תאונת עבודה מיום 23.9.00, שנגרם לי כביכול במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב. אני מוותר על התביעה מאחר ומדובר בתביעה מפוברקת ומבויימת אשר לא התרחשה ואני לא נפגעתי כלל.

ברצוני למסור כי אני לא עברתי כל הבדיקות שאת המסמכים המצאתי לחברת הביטוח, את הבדיקות עבר אדם שלישי שאינני מכיר אותו ולי עצמי לא היו ואין בעיות גב כלשהן".

כפועל יוצא, עתרו כאמור התובעות להשבת תגמולי הביטוח וכן להוצאות ונזקים לא ממוניים בסכום כולל של 1,228,086 ש"ח (להלן: "סכום התביעה").

הנתבע בכתב הגנתו טען, כי פרטי התרמית המיוחסת לו כביכול לא פורטו כדבעי, לא צורפו תוצאות בדיקת ההדמיה אותה עבר הנתבע ושאינה שלו, מה גם, שהתובעות מסתמכות על הודעת הנתבע שלא נערכה על ידו, תוך הטעייתו ושהוצאה ממנו תוך שימוש באמצעים קשים ופסולים כאשר עורך המסמך לא בחל בשימוש באיומים מפורשים ומכוונים כנגד הנתבע.

בנוסף ציין הנתבע בהגנתו, כי בתאריך 23.9.00 במהלך עבודתו כמשגיח כשרות בבית המלון אינטרקונטיננטל, החליק ונפל במטבח המלון, ובעקבות תאונה זו נגרמו לו נזקי גוף ונקבעה נכותו כצמיתה בשיעור של 19%.

הנתבע אף הכחיש כי מדובר במעשה הונאה, תרמית, פיברוק וגזל.

הנתבע הדגיש שוב, כי עורך מסמך ההודעה ואנשים נוספים שזהותם אינה ידועה לו, פעלו כלפיו תוך כפיה, הטעיה, הפעלת לחץ בלתי סביר ובלתי הוגן ושימוש באיומים ובאמצעים פסולים, תוך ניצול מצבו הנפשי הקשה, היותו במצב של טשטוש חושים ומצוקתו הקשה לאחר שהתישו אותו במשך שעות ארוכות ושברו את רוחו. לפיכך, לטעמו, אין להודעה זו כל ערך ראייתי כזה או אחר.

כמו כן הוסיף הנתבע, כי המסמך הגיע לידי התובעות שלא כדין, ותוך הפרת התחייבות ומצגים שנתנו לנתבע על ידי עורך  המסמך, והיות השימוש בו מבקשות התובעות לעשות בו כזה המנוגד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981. הנתבע אף שמר זכותו לתבוע את עורך המסמך והתובעות על השימוש במסמך בגין הפגיעה בשמו הטוב והוצאת דיבתו רעה.

כאן המקום לציין, כי לאורך כל הדיון המשפטי לא נכח הנתבע באולם בית המשפט, בהיותו שוהה בחו"ל, לרבות אי התייצבות לחקירה נגדית בנימוקים מנימוקים שונים.

ב.         עילות התביעה, נטל הראיה, כמות הראיה והטעון הוכחה