פסק-דין בתיק א 222/04

1.       מבוא: הצגת העניין נשוא התביעה והסעד המבוקש בתובענה

          א.      התובעים הינם בעל ואשה.

                   התובע מספר 2 (להלן - "התובע") הינו עורך דין במקצועו.

התובעת מספר 1 (להלן - "התובעת") הינה בעלת מניות בחברת "תכשיטי כפריס בע"מ" (להלן - "החברה" או "כפריס").

בטרם המימושים, שעליהם עוד ידובר להלן, החזיקה התובעת במניות כפריס בשיעור של 25.7%     (סעיף 5 לתצהיר העדות הראשית של התובע). התובעת החזיקה ב- 2,100,000 מניות של כפריס (סעיף 2.2 להסכם הנאמנות מיום 29.10.1995, נספח א' לתצהירו של התובע. הסכם הנאמנות האמור יקרא להלן - "הסכם הנאמנות").

          מניות התובעת מוחזקות בנאמנות על ידי עו"ד אשר רבינוביץ על פי הסכם הנאמנות.

ב.    החברה הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך.

ג.     בחודש ספטמבר שנת 2000 פתחו התובעים חשבון בבנק הנתבע, בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן - "הבנק"). הם חתמו על "בקשה לפתיחת חשבון ותנאי אשראי כלליים", וכן על "תנאי ניהול הלוואות, תנאי ניהול חשבונות אשראי במט"ח ובמט"י". (נספחים א' וב' לתצהיר עדותו הראשית של מר יעקב אבן, ראש ענף בנקאות קמעונאית בהנהלת הבנק).

ד.    כן חתם התובע, בספטמבר 2000, על כתב ערבות לפיו ערב לחובה של חברה בשם "עופר על גלגלים בע"מ". (סעיף 10 לתצהירו של מר אבן).

ה.    ביום 16.11.00 חתמה התובעת על שטר משכון של ניירות ערך וזכויות בגין ובקשר עם ניירות ערך ופקדונות בניירות ערך (להלן - "שטר המשכון") (נספח ו' לתצהירו של מר אבן). בשטר המשכון משכנה התובעת לטובת הבנק את כל מניותיה בחברה, להבטחת חובותיה וחובות התובע כלפי הבנק, ללא הגבלה בסכום (סעיף 11 לתצהירו של מר אבן).

                    בסעיף 8 לשטר המשכון נכתב כי בכל אחד מן המקרים המפורטים בו יהיה הבנק רשאי  לדרוש את סילוקם המיידי של הסכומים המובטחים או חלק מהם. בסעיף קטן (1) של סעיף 8 נכתב כדלקמן:

"אם הממשכנים ו/או החייבים לא ישלמו לבנק סכום כלשהו שיגיע לו מהם על חשבון הסכומים המובטחים במועד שנקבע לתשלומו, כאמור בסעיף 1(ב) לעיל".

                   ובסעיף 9(א) לשטר המשכון נכתב כדלקמן:

"בקרות אחד מהמקרים המפורטים בסעיף הקודם, הבנק יהיה רשאי להשתמש בכל האמצעים שימצא לנכון כדי לגבות את הסכומים המובטחים מהממשכנים, וכמו כן בלי לגרוע מכלליות זכויותיו - לממש את זכויותיו על פי שטר משכון זה".

ו.     לחתימת שטר המשכון קדם משא ומתן שניהלו התובעים עם הבנק. במסגרת המו"מ הגיעו הבנק והתובעים להסכמות שבאו לידי ביטוי במכתב התובעים לבנק מיום 12.10.00 (נספח יד' לתצהירו של מר אבן).

במכתב נספח יד' הצהירו התובעים כי ידוע להם שהעמדת הלוואות על ידי הבנק מותנית בשעבוד המניות לבנק. כן הצהירו התובעים כי הם מסכימים לכך ש "שווי המניות לבטחון יחושב על ידי הבנק בסך השווה ל- 25% משווי השוק של המניות כפי שיקבע בבורסה לניירות ערך בתל אביב נכון ליום החישוב".

       כן כתבו התובעים לבנק, בנספח יד' הנ"ל, כי -

"ב.     אם יתברר במועד כלשהו כי סך כל שווי השוק של המניות ירד ב- 25% מערכן בעת העמדת האשראי אתם תהיו רשאים - אך לא חייבים - לפנות אלינו ולדרוש את הגדלת הבטחונות המופקדים בבנק (...) על מנת שמלוא סכום ההלוואות בתוספת ריבית נכון לאותו מועד, יכוסה בבטחונות (...).

ג.     אם לא נענה לדרישתכם תוך 7 ימים מיום קבלתה, אתם תהיו רשאים - אך לא חייבים - לממש את כל הבטחונות שינתנו לכם על ידנו, בין המניות ובין הבטחונות הנוספים, לפי שיקול דעתכם הבלעדי ו/או לנקוט בכל הצעדים שיהיו ברשותכם כדי לגבות את המגיע לכם".