פסק-דין בתיק א 22156/01

1.         פרשת התביעה בתיק זה החלה להישמע בפני כב' השופט רטנר, ביום 24/2/05,  עד שפסל עצמו מלדון בתיק.

2.         מר הראל שמעון (להלן : "התובע"), יליד 1962, מנהל מכירות ומנהל סניף רב בריח מוצרי ביטחון בע"מ (להלן : "רב בריח") בחדרה, נפגע בתאונת דרכים, שארעה במהלך עבודתו ביום 13/8/2001 (להלן : "התאונה"), עת נהג ברכב, אשר מספר רישויו 8808124 (להלן : "הרכב") .

3.         אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לקרות אירוע התאונה ובדבר הכיסוי הביטוחי. המחלוקת היחידה ביניהם היא, לעניין גובה הפיצויים להם זכאי התובע עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975.

ב"כ התובע סבור כי, הפיצוי המגיע לתובע הינו בסך 2,366,670 ש"ח, בניכוי תגמולי המל"ל או לחילופין 25% מסכום הפיצוי שיפסק לו על-ידי בית-המשפט, היה וסכום הפיצוי ייבלע בתגמולי המל"ל, בהתאם להוראת סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן : "החוק").

מנגד טוען ב"כ הנתבעות כי, התביעה נבלעת בתגמולי המל"ל, ששולמו לתובע וכי אין התובע זכאי לפיצוי 25% מהנזק, שכן המדובר בנסיעה "ברכב מעביד" ו"בשרות מעביד".

4.         התובע טופל ביום התאונה בבית-חולים הלל יפה בחדרה, והועבר לבקשתו, לבית-חולים רמב"ם, שם אושפז מיום 13/8/2001 ועד ליום 28/8/2001.

5.         התובע נפגע באיברי גוף שונים ובין השאר סבל משבר ברגל ימין, עבר ניתוח לשחזור וקיבוע השבר. בנוסף סבל משבר בחוליה C2, חתך במצחו אשר נתפר והוא נבדק על-ידי רופא א.א.ג. בעקבות תלונה על צפצופים באוזניים.

6.         המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע כי לתובע נותרה נכות משוכללת בשיעור של  28% לפי תקנה 19א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן : "תקנות נפגעי עבודה") :

א.      בתחום האורטופדי - 10%  לצמיתות  החל מ- 16/11/01 לפי סעיף 35(1) ב'.

ב.      בתחום האורטופדי - 10%  לצמיתות החל מ- 16/11/01 לפי סעיף 37(5) א.

ג.        בתחום א.א.ג - 10%  לצמיתות החל מ- 16/11/01 לפי סעיף 72(4) ד' II.

הוועדה  הרפואית של המל"ל, החליטה ביום 12/5/02, שלא להפעיל את תקנה 15 לנוכח מכתבו של התובע שאין ירידה בהכנסותיו.

הוועדה הרפואית לעררים קבעה ביום 4/12/02 כי, לאחר עיון בחוות דעת של יועץ כירורגי פלסטי, לא נותרה לתובע נכות בשל הצלקת מעל עין שמאל וקבעה לו 0% נכות בהתאם לסעיף 75(2) א'.

הוועדה הרפואית לעררים דחתה ביום 10/7/03, את ערעור התובע להעניק לו נכות גם על שבר בחוליה וגם על הגבלה בתנועה.

ביום 29/3/04 דחתה כב' השופטת מ. פריימן, מבית הדין האזורי לעבודה ( בל 3807/03) את ערעורו של התובע על ההחלטה מיום 10/7/03, לפיה לתובע לא מגיעה נכות נוספת על זו שנקבעה לו, בגין שבר בגוף חולייה וכי אין לפסוק לו נכות לפי תקנה 37(8)(א). הנימוק לדחייה, שהתקנה דורשת תזוזה כלשהי בגוף החוליה כתוצאה מהשבר, בעוד שתזוזה כזו אצל התובע, לא נמצאה על-ידי הוועדה.

היות והמחלוקת היא על גובה הנזק אסקור בקצרה את טענות הצדדים לעניין זה.

7.         פרשת התביעה

במסגרת הישיבה מיום 24.2.05  הודיע ב"כ התובע על תיקונים שיש לבצע בתצהיר ( ת/4), והוגשו קובץ תלושי שכר ( ת/1); אישור משרד התחבורה לגבי תוקף רישיון הנהיגה של התובע ( ת/2) והודעת עורך הדין למל"ל על הגשת התביעה ( ת/3).

בישיבה זו הורה כב' השופט רטנר, על הוצאת נספח י'1 לתצהיר ת/4 שעניינו החלטת מועצת המנהלים של חברת רב בריח ליתן לתובע 9% ממניות חברת בת שלה - מוצרי בטחון חדרה נתניה, בהיות המסמך עדות שמיעה, משלא נערך על ידי התובע, ואף נדחתה בקשת התובע להבאת ראיות נוספות.  לאחר שפסל את עצמו מלשמוע את התיק, בטל את החלטתו האחרונה.