פסק-דין בתיק א 22135/06

1.         בפניי תביעת התובעת סלקום ישראל בע"מ ( להלן "סלקום" ) להיפרע מהנתבעת הדר חברה לביטוח ( להלן "הדר" ) הטבת נזק בדמות שכר עבודה, ששילמה סלקום לאחת העובדות שלה בנסיבות שיפורטו להלן.

2.         בתקופה הרלוונטית לתביעה עבדה גב' מנשרוב עזרן איבטה רוחי ( להלן "העובדת" ) בשירותה של סלקום.

ביום 25.1.01 נפגעה העובדת בתאונת דרכים על ידי רכב שהיה מבוטח בביטוח חובה על ידי הדר. בעקבות התאונה נעדרה מעבודתה למשך תקופה של  4 ימים ( מיום 25.1.01 עד יום 28.1.01 ).

המוסד לביטוח לאומי ( להלן "המל"ל" ) הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

סלקום שילמה לעובדת את מלוא שכרה בגין תקופת ההיעדרות הנ"ל כולל הטבות למיניהן, בעלות של 1,400 ש"ח ( סך של 2,045 ש"ח משוערך ליום הגשת התביעה ).

ביום 31.5.02 פיצתה הדר את העובדת על כל נזקיה בעקבות התאונה, והחתימה אותה על שטר קבלה ופטור לרבות תביעות מיטיבים למיניהם, ולמעט המל"ל.

בתביעה זו עותרת סלקום כאמור לחייב את הדר לשפותה בגין הטבת הנזק, קרי שכר העבודה,  ששולם על ידה לעובדת כמתואר לעיל.

3.         דיון

את העקרונות הכלליים המנחים אותי בהכרעה בתביעה מסוג זה, פירטתי בת.א 18804/06 אסם והחברות השלובות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, ואינני מוצאת צורך לחזור עליהן בתביעה דנן.

ברם, לענייננו חשוב לציין כי סלקום הינה "מעביד מורשה" לפי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי ( ביטוח מפני פגיעה בעבודה ) תשי"ד-1954, משכך חלה עליה חובה על פי דין לשלם לעובדיה את דמי הפגיעה במקום המוסד לביטוח לאומי ( להלן "המל"ל" ), מכח הוראת תקנה 22 (ב) הנ"ל.

4.         בענייננו, הואיל ומדובר בארבעה ימי היעדרות בלבד, אז זכות החזרה של סלקום אל הדר, לשיפויה בגין הסכומים ששולמו על ידה (דמי פגיעה) כחליפתו של המל"ל, מכסה רק יום היעדרות אחד, ואילו לגבי שלושת הימים הראשונים של הפגיעה, פועלת סלקום להחזר ההטבה הנ"ל מכח החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים ( הטבת נזקי גוף ) התשכ"ד-1964 ( להלן "חוק ההטבה") ( ראה ההסבר לכך שפורט בעניין אסם הנ"ל ).

5.         בין אם כך ובין אם כך, שיעור החזר ההטבה המגיע לסלקום מהדר, לא יעלה על שיעור הנזק בו היתה מחוייבת הדר כלפי העובדת בגין ימי היעדרות אלה, בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, שהוא הדין הרלוונטי לענייננו ( ראה סעיף 2 לחוק ההטבה ).

משכך השכר שיש לבסס עליו את החישוב, הוא השכר שעליו היתה מתבססת תביעתה של העובדת כנגד הדר על פי חוק הפלת"ד, ולכן כל טענה להוספת עלויות מעביד, שאינן חלק משכרה של העובדת המובא בחשבון בתביעת הפלת"ד, דינה להדחות. 

6.         בענייננו, השכר עליו מבססת סלקום את תביעתה הוא סך של 7,816 ש"ח.

מקובלת עלי עמדת הדר שלפיה יש לנכות משכר זה הוצאות נסיעה בסך של 426 ש"ח, כמו גם מקובלת עלי עמדתה ולפיה נזק בגין הפסד תנאים סוציאליים מחוייב בהוכחה, על כן השכר הקובע לצורך חישוב ההטבה עומד על סך של 7,390 ש"ח.

יוצא איפוא שהפסדה של העובדת בגין 4 ימי ההיעדרות מסתכם בסך של 985 ש"ח , לפי הפסד יומי של 246 ש"ח ( לפי 30 ימי עובדה ).

7.         אולם הדר טוענת כי לא מוטלת עליה חובה לשלם סכום זה לסלקום, הואיל והיא כבר שילמה למל"ל ביום 30.7.06 ועל פי דרישתו של האחרון, פיצוי על פי סעיף 328 (א) לחוק הביטוח הלאומי, בגין דמי הפגיעה הנ"ל, בסך של 1,231 ש"ח ( אם כי בפועל שולם על ידה סך של 746 ש"ח עקב הנחה שהיא זוכה לה על פי הסדר שקיים בינה לבין המל"ל ).

            על כן טוענת הדר כי במידה ותחוייב בתביעה זו, אז התוצאה היא, שהיא תשלם פעמיים בגין אותו נזק ( פעם אחת למל"ל ופעם שנייה למעביד ), דבר המנוגד לעקרון הבסיסי בנזיקין ולפיו מזיק לא יחוב מעבר לנזק שגרם לו בפועל.

            על כן, טוענת הדר כי דין תביעה זו נגדה להדחות, וכי לסלקום פתוחה הדרך לתבוע את הטבת הנזק ישירות מהמל"ל.