פסק-דין בתיק א 22096/05

 התובעים היו בעלים של משאית הובלות, והנתבע סוכן ביטוח . התובעים ביטחו את המשאית שלהם אצל חברת הביטוח הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ באמצעות הנתבע . המשאית נגנבה , והתובעים פנו אל הפניקס כדי שתשלם להם את תמלוגי הביטוח . הפניקס דחתה את טענות התובעים, בטענה כי במשאית לא היתה מותקנת מערכת הגנה מסוג ביטחונית .

 התובעים תבעו את חברת הביטוח הפניקס , בתיק אזרחי 223546/02 בבית משפט זה . (להלן "התיק הקודם ") התקיימו דיונים בתיק הוקדם , ונשמעו הוכחות, ולבסוף ובטרם יינתן פסק דין ע"י בית המשפט הגיעו התובעים והפניקס לידי הסכם פשרה .

  יצוין כי תביעתם של התובעים מאת הפניקס כללה סכום של 106000 ש"ח ( שווי המשאית נומינלי בעת ביצוע הביטוח ) וכן סכום של 40000 ש"ח אובדן הכנסות, שנגרם לתובעים לטענתם בגין כך שהפניקס לא שילמה להם את תמלוגי הביטוח בזמן הקבוע בחוק .

  במהלך הדיון, ביום 22/3/04 ,  הצהירו התובעים והפניקס כי  " אנו מסכימים כי ערך המשאית והארגז עומדים על סך 90000 ש"ח ליום האירוע , אין חולק לגבי אמיתות האירוע , אין חולק כי ברכב היה מותקן איתורן ושלט קוד , אין חולק כי הביטחונית במועד האירוע לא היתה תקינה/פעילה/שמישה , למרות שהיתה מותקנת אין ויכוח לגבי חלות הפוליסה , כמו כן מוסכם כי הסכום איננו כולל מע"מ "

 כאמור בטרם יינתן פסק דין הגיעו התובעים והפניקס לידי הסכם פשרה לפיו שילמה הפניקס לתובעים סכום של 91131 ש"ח לאחר ניכוי חוב פרמיה , שלא ננקב בסכום, וכן ניכוי השתתפות עצמית.בסך 7500 ש"ח

בסעיף, 2 להסכם הפשרה בין התובעים והפניקס צוין -

" 2- עם קבלת הסכום הנקוב בסעיף 1 לעיל לא תהיינה לתובעים , או למי מהם , ו/או למי מטעמם כל תביעות או טענות ו/או דרישות כנגד הנתבעת בגין האירוע נשוא כתב התביעה ".

 עתה הגישו התובעים את התביעה הנוכחית כנגד הסוכן , על " יתרת הנזקים שלא שולמו ע"י הפניקס, חלקם  הפרש  בגין שווי הרכב וחלקם בשל נזקים תוצאתיים שנגרמו לתובעים עקב אי תשלום תגמולי הביטוח " .

התובעים מנמקים את תביעתם כנגד הנתבע בכך שהפניקס הסתמכה  לצורך דחית תביעתם של התובעים, על דרישה שלה שיש להתקין במשאית מערכת ביטחונית, וזו לא היתה פעילה , וכי הנתבע הוא אשר לא הביא לידיעת התובעים את הצורך בהתקנת ביטחונית. התובעים טוענים כי רשלנותו של הנתבע היא שהקימה את היסוד העובדתי לדחיית התביעה ע"י הפניקס, ובסופו של דבר נאלצו להגיע עם הפניקס לידי הסכם פשרה לפיו קיבלו ממנה פחות מהסכום המגיע להם .

  הנתבע מתגונן בטענות שונות כולל , הטענה בדבר מניעות התובעים מלהגיש תביעה זו או לזכות בסעד הנתבע עקב מעשה בית דין, מניעות והשתק עקב ויתור , מניעות עקב אי הגשת בקשה לפיצול סעדים , וכן טענות לגופו של עניין , בכך שערב הנפקת הפוליסה הודיעו התובעים לנתבע כי קיימת במשאית מערכת ביטחונית פעילה ותקינה , וכי הודעתם זו בנוסף לקיום מערכת איתורן, הנפיקה הפניקס את הפוליסה .כי התובעים מעולם לא הודיעו לנתבע כי מערכת הביטחונית אשר במשאית אינה פעילה  או אינה תקינה .

 הנתבע גם טוען כי הסכם הפשרה אליו הגיעו התובעים עם הפניקס , כלל 90% מערך המשאית , בסך של 81000 ש"ח  שכ"ט עו"ד ומע"מ 14216 ש"ח , ונוכתה השתתפות עצמית בסך של 7500 ש"ח על פי תנאי הפוליסה

האם קיים מעשה בית דין

התביעה הקודמת הוגשה כנגד חברת הביטוח הפניקס בהסתמך על פוליסת ביטוח. התובעים והפניקס הגיעו לידי הסכם פשרה . האם יש בהסכם הפשרה כדי להוות מעשה בית דין גם מול הנתבע..

אכן התביעה הקודמת הוגשה אך ורק כנגד הפניקס, ונכון גם כי הנוסח הראשון של הסכם הפשרה אשר נשלח ע"י הפניקס אל התובעים כלל ויתור מפורש גם כנגד הסוכן, הנתבע, וכי התובעים בעצת בא כוחם, עמדו על כך כי הפשרה והויתור לא יכללו גם את הסוכן. אך האם רצונם וכוונתם של התובעים שהפשרה לא תכלול  גם את הסוכן, יש בה לכשעצמה כדי להקים עילה כנגד הסוכן, האם מחיקת שמו מנוסח הסכם הפשרה המקורי עם הפניקס , מקימה נגדו עילה .

   אם נסתכל על כתב התביעה הקודמת נראה כי התובעים תבעו שני רכיבים. מלוא שוויה של המשאית בסכום של  106000 ש"ח נכון ליום עריכת הביטוח , וגם אובדן הכנסה ממנה . בתביעה הקודמת עמדו על הפרק במוקד המחלוקת דרישותיהם של התובעים בעניין שווי המשאית ואובדן הרווחים . התובעים הסכימו כי שווי המשאית אינו 106000 ש"ח אלא 90000 ש"ח . ונראה לי כי הכרזה זו מחייבת אותם גם בהליך זה .

עילת התביעה כנגד הפניקס הינה אותה עילה כנגד הנתבע בתיק זה , ( תמלוגי ביטוח לפי פוליסה ) הסעד שהתבקש כנגד הפניקס הנו אותו סעד אותו תובעים התובעים בתיק זה כנגד הנתבע , נעשה בירור עובדתי , נשמעו ראיות , והתיק בתביעה הקודמת אף נדחה להגשת סיכומי הצדדים, בעת שהתפשרו . הנתבע , אם כי הוא חב חובת זהירות גם כלפי התובעים, הנו סוכן של הפניקס בהתאם לחוק חוזה ביטוח, והוא נמצא בסביבה המשפטית של הפניקס בעניין תביעות התובעים שם וכאן. סבורני כי ההסדר שסיים את המחלוקת עם הפניקס חסם את הדרך בפני התובעים ומונע מהם להגיש תביעה נגדו בבחינת מעשה בית דין .

מניעות והשתק

התובעים תבעו את הפניקס בתביעה הקודמת, , הסכימו עימה  הסכמות מסוימות, ואף הגיעו איתה לידי הסכם פשרה לסילוק כל תביעותיהם כנגדה בהסתמך על פוליסת הביטוח . האם הם מנועים או מושתקים מלהגיש תביעה זו כנגד הנתבע .

  ע"א 4087/04 - מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ . תק-על 2005(3), 3036 ,עמ' 3039.

"היווצרותו של השתק הפלוגתא מותנה בהתקיימותם של ארבעה תנאים שונים, כפי שסיכמה זאת ד"ר זלצמן בספרה הנ"ל: הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים; בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו; ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון (זלצמן, שם בעמ' 141). לנוכח המחלוקת במקרה דנן, יש לבחון את הטענות הרלוונטיות המופיעות בכתב תביעתו של המערער בהליך השני, לגביהן קבעה הרשמת כי הוכרעו בעבר, ולהשוותן להכרעות בית המשפט בפלוגתאות השונות במסגרת ההליך הראשון. "

סבורני כי כל ארבעת התנאים מתקיימים בעניננו , המדובר באותה פלוגתא שעלתה גם בהליך הראשון וגם כאן, התקיימה התדיינות בין התובעים לחברת הפניקס, ההתדיינות הסתיימה בהכרעה משתמעת , ההכרעה היתה חיונית גם לתביעה זו .