פסק-דין בתיק א 220742/02

עסקינן בתביעה בגין תאונת דרכים מיום 31/8/01 בין רכב התובעת לרכב הנתבעים (להלן:"הרכב").

הנתבע 1 (להלן:"המבוטח") הוא בעליו של הרכב.

הנתבעת 2 (להלן:" הנתבעת") היא מבטחת הרכב בביטוח צד ג'.

הנתבע 3 (להלן:"הנתבע") אביו של הנתבע 1, הוא שנהג ברכב בעת התאונה.

כנגד המבוטח ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

בתאונה פגע הרכב ברכב התובעת מאחור.                                                                                   

אין מחלוקת בשאלת האחריות לגרם התאונה.

המחלוקת הינה בין הנתבעים לבין עצמם, בשאלה האם על הנתבעת לשאת כמבטחת, בנזקי רכב התובעת בגין התאונה, לאור טענות הנתבעת להעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח והנתבע ומסירת מידע כוזב לנתבעת באשר לפרטי התאונה.

כן ישנה מחלוקת באשר לשאלה על מי הנטל לשאת בהוצאות המשפט.                                                                                            

על פי טופס הודעה על תאונת דרכים מיום 1/9/05 (להלן:" ההודעה", (נ/1) ) שמולא על ידי פקידת סוכן הביטוח (להלן:" הפקידה"), במהלך פגישה עם הנתבע במשרד הסוכן,  רכב צד ג' מסוג ג'יפ (להלן:" רכב צד ג'") פגע ברכב  והדפו לעבר רכב התובעת. ההודעה חתומה בחתימה הנחזית לחתימת המבוטח.

על פי דו"ח חקירה מיום 29/4/04 (להלן:" דו"ח החקירה") , טען הנתבע בפני חוקר הנתבעת ביום 14/4/04, שהאמור בהודעה אינו משקף את המידע שנמסר על ידו לפקידה.  הנתבע טען שפגע ברכב התובעת מאחור בלא מעורבות של רכב נוסף בתאונה,  וזו גם הגרסה שמסר לפקידה, בהודעה.

בכתב הגנתו המקורי (הוגשו כתבי טענות מתוקנים) של הנתבע מיום 4/8/05 (להלן:" כתב ההגנה") נטען שרכב צד ג' פגע ברכב והדפו לעבר רכב התובעת.

טענות הצדדים:

טענות התובעת

לטענת התובעת זכאית היא לפיצוי בגין נזקיה גם מהנתבעת כמבטחת, שכן אי אמירת אמת בדיווח על תאונה אינו מפקיע את הכיסוי הביטוחי, קרי את חובתה של המבטחת לשאת בנזק מכוח הפוליסה.

על כן מבקשת התובעת לקבוע שהנתבעים כולם, ביחד ולחוד, חייבים כלפיה.

טענות הנתבעת

1.לטענת הנתבעת מבוטחה לא שיתף פעולה עימה. אי שיתוף פעולה זה התבטא באי העמדת הרכב לבדיקת הנתבעת כפי שנתבקש, אי מענה לפניות טלפוניות אל הנתבע,  ובמסירת מידע שגוי ושקרי  באשר לאופן קרות התאונה על ידי הנתבע ( אבי המבוטח ), על פיו רכב צד ג' הדף הרכב לעבר רכב התובעת.

לטענתה התגוננה בטענת הדיפה במסגרת כתב הגנתה אך ורק בהסתמך על הודעתם הכוזבת של הנתבעים 1 ו- 3, ובכך הוכשל בירור חבותה.

בהתאם טוענת הנתבעת שפטורה היא מתשלום תגמולי הביטוח לתובעת, כמוטב, מכוח סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן:" החוק").

2.עוד טוענת הנתבעת שמכיוון שמבוטחה והנתבע מסרו לה פרטים כוזבים על נסיבות התאונה, פטורה היא מתשלום תגמולי הביטוח לתובעת, כמוטב, מכוח סעיף 25 לחוק.                                                        לטענתה מתקיימים כל יסודות סעיף 25 לחוק שכן נמסרו עובדות כוזבות בידיעת המבוטח וזאת בכוונה להוציא כספים שלא כדין, וזאת לאור העובדה שהמבוטח ניסה לחמוק מתשלום דמי ההשתתפות העצמית בהתאם לתנאי הפוליסה.                                                                                   

עוד מציינת הנתבעת שנמסרו לה פרטים כוזבים, כשנאמר לה שהוחלף מגן אחורי ברכב, כשביקשה באמצעות חוקר לצלם את הרכב.

לשיטתה מתן כיסוי ביטוחי לנתבעים במקרה דנן תרוקן מתוכן את סעיף 25 לחוק.